ביום שישי בערב, בחודש יוני האחרון, ישב שליו נחמני, אז בן 19, לוחם בצה״ל ותושב אשדוד, לקידוש עם משפחתו. זמן קצר לאחר מכן תכנן לצאת לבלות עם חבריו. אלא שלפתע החל לראות הבזקי אור, התמונה מול עיניו נראתה לו נטויה על צדה והוא התקשה לדבר.
בני משפחתו הבחינו שהוא מבולבל, מדבר באופן לא ברור ומתקשה לשמור על שיווי המשקל. כשניסה להרים את ידיו, התקשה לעשות זאת. הוריו הזעיקו את מד״א, אך שליו לא חשב שמדובר באירוע מוחי וסירב תחילה להתפנות. רק לאחר שחבר שהוזעק לביתו שכנע אותו, הסכים לעלות לאמבולנס.
כ־40 דקות לאחר תחילת התסמינים, לפי הערכתו, הגיע שליו לבית החולים הציבורי אסותא אשדוד. הצוות הרפואי זיהה חשד לשבץ מוחי והפעיל את נוהל הטיפול הדחוף. בדיקות הדמיה אישרו כי הצעיר, שהיה בריא וספורטיבי, לקה בשבץ. הוא טופל בתרופות לדילול הדם.
הבירור חשף פתח בלב
את הטיפול והבירור הרפואי הוביל ד״ר רום מנדל, מנהל שירות שבץ מוחי במחלקה הנוירולוגית. המקרה היה חריג גם בשל גילו הצעיר של שליו וגם בשל הפרעת הראייה שחווה: תחושה שהתמונה סביבו נטויה על צדה. לדברי בית החולים, מדובר בתופעה נוירולוגית לא שכיחה, שעשויה להופיע בעקבות פגיעה באזורים במוח האחראים לעיבוד מידע חזותי ולתפיסת המרחב.
במהלך אשפוזו עבר שליו סדרת בדיקות שנועדה לברר מה גרם לשבץ. הבירור העלה כי קיים בלבו פתח בין שתי העליות, המכונה PFO. פתח כזה קיים אצל כרבע מהאוכלוסייה, ולרוב אינו גורם לבעיה רפואית. עם זאת, במקרים מסוימים הוא עלול לאפשר לקריש דם להגיע למוח.
לאחר שהממצאים העלו קשר אפשרי בין הפתח לבין השבץ, הוחלט לסגור אותו בצנתור ולהשתיל התקן ייעודי. את הפעולה ביצע פרופ׳ איל בן אסא, מנהל יחידת הצנתורים במערך הקרדיולוגי. הצנתור נעשה בהרדמה מקומית, תוך שימוש באולטרסאונד תוך־לבבי, והסתיים בהצלחה וללא סיבוכים.
כארבעה חודשים לאחר האירוע, שליו, שכיום בן 20, חש בטוב ומתפקד באופן עצמאי. הוא עדיין מתמודד עם קשיי זיכרון מסוימים ועם סחרחורות בעת מאמץ. בעקבות האירוע שוחרר משירותו הצבאי והוא ממשיך במעקב רפואי.
״בחיים לא הייתי חושב שזה יקרה לי״, סיפר שליו. ״ראיתי בעבר פרסומות על שבץ מוחי, אבל לא העליתי בדעתי שזה יכול לקרות למישהו בגילי. בהתחלה בכלל לא הסכמתי להתפנות, רציתי לחזור לישון. אמרו לי שאם אני חוזר לישון, אני יכול למות. כשסיפרתי לאנשים שעברתי שבץ, כולם היו בהלם ולא האמינו שזה הגיוני בגיל שלי. מהרגע שהגעתי לבית החולים הרגשתי שאני בידיים טובות. הצוות במחלקה הנוירולוגית טיפל בי בצורה יוצאת מן הכלל״.
ד״ר מנדל אמר כי שבץ בגיל 19 הוא אירוע חריג, וכי אצל צעירים נבדקים גורמים שונים מאלה האופייניים לשבץ בגיל מבוגר, בהם בעיות לב והפרעות בקרישת הדם. ״גם התסמינים של שליו היו יוצאי דופן. לשמחתנו, מדובר היה בשבץ קל, ללא פגיעה תפקודית משמעותית, והוא התאושש היטב. חשוב להבין ששבץ מוחי עלול להתרחש גם אצל צעירים בריאים״.
פרופ׳ בן אסא הדגיש כי ברוב המקרים פתח מסוג זה אינו גורם לבעיה רפואית. ״אצל מטופלים מתאימים ניתן לסגור את הפתח בצנתור ולהפחית את הסיכון לשבץ נוסף. אין צורך שאנשים בריאים ייבדקו כדי לחפש פתח כזה, ואין הצדקה לסגור אותו באופן מניעתי״.
חמישה סימנים שחשוב לזהות
לקראת יום השבץ המוחי הבינלאומי, המצוין ב־29 באוקטובר, מזכירים באסותא אשדוד כי שבץ אינו נחלתם של מבוגרים בלבד. שבץ נגרם כאשר אספקת הדם לאזור במוח נפגעת, לרוב בעקבות חסימה של כלי דם על ידי קריש ולעיתים בעקבות דימום. הזמן שחולף עד לקבלת טיפול עשוי להשפיע על היקף הפגיעה.
אלה סימני האזהרה המרכזיים:
- הפרעה פתאומית בשיווי המשקל או בהליכה.
- שינוי פתאומי בראייה.
- חולשה ביד או ברגל, בעיקר בצד אחד של הגוף.
- צניחה של זווית הפה או חוסר סימטריה בפנים.
- קושי פתאומי בדיבור או בהבנת הנאמר.
דינה גולדין, אחות מתאמת נושא שבץ מוחי בבית החולים, מדגישה שאין צורך שיופיעו כמה סימנים יחד. ״אחד המאפיינים המרכזיים של שבץ הוא הופעה פתאומית של התסמינים. אדם שעד לפני רגע הרגיש טוב מתקשה לפתע להרים יד, לדבר בבירור או לשמור על שיווי המשקל. אסור להמתין ולראות אם זה יעבור. זמן שווה מוח, ולכן יש להתקשר מיד למד״א בטלפון 101״.
גם אם התסמינים חולפים לאחר דקות, נדרשת בדיקה רפואית דחופה: לעיתים מדובר באירוע מוחי חולף, שעלול להתריע מפני שבץ נוסף. חשוב לזכור מתי החלו התסמינים, שכן למידע הזה יש משמעות בבחירת הטיפול.
טיפול מהיר ומניעה
בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד פועל שירות שבץ מוחי בניהולו של ד״ר מנדל, במסגרת המחלקה הנוירולוגית שבראשה עומד ד״ר סאלו חרץ. מטופלים המגיעים עם חשד לשבץ עוברים הערכה ובדיקות דחופות, כדי לזהות את סוג האירוע ולהתאים את הטיפול. במקרים המתאימים ניתן טיפול תרופתי להמסת קריש הדם.
הטיפול נעשה בידי צוות רב־תחומי הכולל אחיות, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת ועובדת סוציאלית, המלווים את המטופלים גם בתהליך ההחלמה.
״ככל שהמטופל מגיע לבית החולים סמוך יותר להופעת התסמינים, כך גדלים הסיכויים להעניק טיפול יעיל ולצמצם את הפגיעה המוחית״, אמר ד״ר מנדל. ״הטיפול תלוי בסוג השבץ, במצבו הרפואי של האדם ובזמן שחלף. לכן אסור להתעכב, גם כשהתסמינים נראים קלים או חולפים״.
לצד הזיהוי המוקדם, מומחי בית החולים מציינים כי איזון לחץ הדם והסוכרת, הפסקת עישון, טיפול בכולסטרול גבוה, פעילות גופנית סדירה ותזונה מאוזנת עשויים להפחית את הסיכון לשבץ מוחי.
דינה גולדין הוסיפה כי לצד הטיפול הרפואי, חשוב לסייע למטופל ולמשפחתו להבין מה קרה ומה צפוי בהמשך. ״המטרה היא לא רק לטפל באירוע המוחי, אלא לסייע לאדם לחזור לתפקוד ולעצמאות ככל שניתן״.
