דובר צה״ל מסר לפני זמר קצר:
צה״ל השלים סדרת תקיפות נגד מערך טילי הקרקע-קרקע של המשטר האיראני
בשעות האחרונות, מטוסי קרב של חיל האוויר, בהכוונה מודיעינית מדויקת של אגף המודיעין, השלימו סדרת תקיפות נגד מערך טילי הקרקע-קרקע של המשטר האיראני.
במסגרת התקיפות הושמדו עשרות משגרים, אתרי אחסון טילי קרקע-קרקע ואתרים צבאיים נוספים. באחד האתרים שהותקפו במערב איראן הוקם מנגנון שיגור ייחודי שהוצב בתוך מכולות.
לאורך המלחמה, המשטר האיראני שיגר מאות טילי קרקע-קרקע לעבר שטח מדינת ישראל. השמדת טילים אלו היא משימה חיונית במאמץ להגנה על אזרחי מדינת ישראל. במאגר הטילים של המשטר האיראני קיימים טילים עם טווחים של אלפי קילומטרים. השארת טילים אלו בידי המשטר האיראני היא סכנה לאזור ולעולם כולו.
אז מה הותקף באיראן?
-
מתקני גרעין:
-
התקיפה התמקדה באתרים הקשורים לתוכנית הגרעין האיראנית. דפרין ציין כי הותקפו "מרכיבים קריטיים בתהליך ייצור אורניום מועשר ברמה צבאית". הכתב דיוויד סנגר ב"ניו יורק טיימס" דיווח כי מתקן ההעשרה בנתנז נפגע קשות, וכי מתקן מחקר בפרצ'ין, ששימש בעבר לניסויים גרעיניים, הושמד חלקית. כמו כן, נפגעו שלושה מתקני ייצור חומרי נפץ המשמשים לפצצות גרעיניות.
-
-
מערכות הגנה אווירית:
-
התקיפה החלה בהשמדת מערכות הגנה אווירית, כולל ארבע מערכות S-300 רוסיות ושלוש מערכות "באוור-373" מתוצרת איראן. דפרין הדגיש: "השמדנו את עמוד השדרה של ההגנה האווירית האיראנית, מה שמאפשר חופש פעולה אווירי מלא". הכתב ג'ון גמברל ב"וול סטריט ג'ורנל" ציין כי כ-80% ממערך ההגנה האווירית של איראן הושבת זמנית.
-
-
מתקני ייצור טילים:
-
הותקפו 15 מערבלים פלנטריים המשמשים לייצור דלק מוצק לטילים בליסטיים באתרים באיספהאן, טהרן וקום. הכתב יוסי מלמן ב"הארץ" דיווח כי "הפגיעה במערבלים תעכב את יכולת איראן לייצר טילים בליסטיים חדשים לפחות ב-18 עד 24 חודשים".
-
-
מפקדות ובכירים צבאיים:
-
התקיפה כללה חיסול ממוקד של בכירים במטה הכללי האיראני ובמשמרות המהפכה, כולל הרמטכ"ל מוחמד באקרי, מפקד משמרות המהפכה חוסיין סלאמי וראש מטה ההגנה האווירית. דפרין אישר: "פגענו במפקדות פיקוד ובקרה ובמספר בכירים המשפיעים על היכולת הצבאית של איראן". הכתב תומאס פרידמן ב"וושינגטון פוסט" דיווח כי מתחם מגורים בטהרן, שבו התגוררו מפקדים בכירים, נהרס, ו-12 בכירים נוספים נפגעו.
-
-
מתקני כטב"מים ותשתיות נוספות:
-
הותקפו שמונה אתרי ייצור כטב"מים, כולל מתקן מרכזי בקרבלאי. הכתב יעקב כץ ב"ג'רוזלם פוסט" דיווח כי הותקפו גם מחסני תחמושת המשמשים לזרועות פרו-איראניות בסוריה ובלבנון.
-
פעילות המוסד לפני ובמהלך מבצע "עם כלביא"
- איסוף מודיעין והפללת בכירים:
-
-
המוסד פעל במשך שנים לאיסוף מודיעין על תוכנית הגרעין האיראנית, מערך הטילים הבליסטיים והצמרת הצבאית של איראן. הכתב אמיר בוחבוט בוואלה דיווח כי "המוסד וצה"ל פעלו במשותף לאורך שנים בהכנת תיקי מודיעין מדויקים, שהיוו את הבסיס למבצע 'עם כלביא'". המוסד עקב אחר בכירים כמו הרמטכ"ל מוחמד באקרי, מפקד משמרות המהפכה חוסיין סלאמי וראש תוכנית הגרעין עלי שמחאני, וכן אחר מדעני גרעין כמו פרידון עבאסי ומוחמד טהראנצ'י.
-
המוסד זיהה "פרצת אבטחה משמעותית במערכת המודיעין האיראנית, שאפשרה מעקב אחר מקומות מסתור של בכירים", מה שהוביל לחיסולם במהלך התקיפה.
-
- פריסת מערכות תקיפה:
-
-
המוסד הקים בסיס רחפני נפץ סמוך לטהרן, שהופעל במהלך המבצע. הכתב יוסי יהושע ב"ידיעות אחרונות" דיווח כי "הבסיס הוקם על ידי סוכני מוסד במשך שנים, תוך שימוש ברחפנים מתקדמים לשיגור לעבר אתר השיגור אספג'אבאד, מרכז טילי קרקע-קרקע המאיימים על ישראל".
-
סוכני המוסד פרסו מערכות מבצעיות של אמצעי לחימה מונחים מדויקים בשטחים פתוחים סמוך למערכות טילי קרקע-אוויר איראניות (טק"א). מערכות אלה שוגרו בו-זמנית עם תקיפות חיל האוויר, ופגעו במערכות S-300 ו"באוור-373".
-
אמיר בוחבוט בוואלה ציין כי המוסד הטמין טכנולוגיות תקיפה על כלי רכב שהוחדרו לאיראן, ושימשו לשיבוש והשמדת מערכות ההגנה האווירית.
-
- חיסולים ממוקדים:
-
-
המוסד ביצע סדרת מבצעי סיכול חשאיים, שפגעו במערך הטילים האסטרטגי וביכולות ההגנה האווירית. הכתב ניר דבורי ב"מאקו" דיווח כי "התכנון היה נועז וחדשני, והצריך מודיעין מדויק, טכנולוגיות מתקדמות והפעלה של כוחות קומנדו בלב טהרן". בין המחוסלים היו מפקד חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה, ראש מפקדת החירום ח'אתם-ע'לאם עלי רשיד, ומדעני גרעין בכירים.
-
-
הכנת המוסד למבצע ארכה כחמש שנים, עם דגש מוגבר בשנתיים האחרונות. הפעילות כללה בניית בסיסי רחפנים, החדרת אמצעי לחימה והקמת רשתות מודיעין. הצלחת המוסד ב-2018 בחשיפת ארכיון הגרעין בטהרן, שבו הוצאו 100,000 מסמכים, שימשה כבסיס מודיעיני מרכזי.
-
אתר אספג'אבאד: בסיס טילי קרקע-קרקע, שהושמד על ידי רחפני נפץ שהופעלו מבסיס שהוקם על ידי המוסד.
-
מערכות הגנה אווירית: מערכות S-300 ו"באוור-373" נוטרלו על ידי טילים מדויקים וטכנולוגיות שהוטמנו על כלי רכב.
-
מפקדות ובכירים: המוסד סייע בחיסול בכירים כמו חוסיין סלאמי, מוחמד באקרי ופרידון עבאסי, באמצעות מודיעין מדויק על מקומות המסתור שלהם.
-
הבוקר פורסמו ארבעה סרטונים ברשתות התקשורת הישראליות, המיוחסים למוסד, המציגים את פעילותו במבצע:
-
רחפני נפץ תוקפים את אתר אספג'אבאד בדיוק כירורגי במחסני טילים תוך עקיפת מערכות הגנה איראניות.
-
צילומי מעקב של המוסד אחר בכירים במשמרות המהפכה בטהרן לפני חיסולם סרטון המדגים את היכולות המודיעיניות של המוסד, שפעל בחשאיות בתוך איראן.
-
השמדת מערכות טק"א: פגיעות של אמצעי לחימה מונחים מדויקים במערכות S-300.
-
צפו בסרטונים:
-
פגיעה במערכות הגנה אווירית סביב תשתיות אנרגיה:
לפי "ניו יורק טיימס", התקיפה הישראלית השמידה מערכות הגנה אווירית שהגנו על מתקני נפט ופטרוכימיה קריטיים, כולל מתחם הפטרוכימיה בנדר אמאם חומייני ומתקן זיקוק הנפט באבאדן שבמחוז חוזסטן, וכן מערכות הגנה על שדה הגז טנגה ביג'אר במחוז אילם. פגיעות אלה הותירו תשתיות אנרגיה חיוניות חשופות לתקיפות עתידיות, פרט שלא דווח בישראל.
-
שימוש בטילים מתקדמים:
לפי "וושינגטון פוסט", התקיפה כללה שימוש בטילי "רוקס" ארוכי טווח מתוצרת רפאל, המיועדים לפגיעה במטרות מעל ומתחת לפני הקרקע, וטילים מסוג "גולדן הורייזון" (אולי כינוי ל"בלו ספארו"). השימוש בטילים אלה, שנורו ככל הנראה מחוץ לשטח איראן, לא פורסם בתקשורת הישראלית.
-
פגיעה במתקני ייצור דלק מוצק לטילים:
לפי "קרנגי אנדאומנט", התקיפה השמידה מתקני ייצור דלק מוצק לטילים בליסטיים בפרצ'ין, חוג'יר ושחרוד, כולל מערבלים פלנטריים קריטיים שקשה לאיראן להשיגם עקב סנקציות. פגיעה זו, שצפויה לעכב את ייצור הטילים של איראן בשנה לפחות, לא דווחה בישראל.

-
פגיעה במתחמי מגורים של בכירים:
לפי "ניו יורק טיימס", התקיפה כללה הרס של מתחמי מגורים בטהרן ששימשו מפקדים בכירים במשמרות המהפכה, כחלק ממאמץ לחסל את ההנהגה הצבאית והגרעינית. פרט זה לא פורסם בישראל, שבה הדגש היה על חיסול בכירים ספציפיים כמו חוסיין סלאמי ומוחמד באקרי.
-
פגיעה בתשתיות תמיכה בנתנז:
לפי "סי-בי-אס ניוז", התקיפה פגעה באזור תת-קרקעי בנתנז, כולל אולם העשרה רב-קומתי, חדרי חשמל ותשתיות תמיכה, בנוסף לסנטרים. היקף הפגיעה התת-קרקעית לא דווח בישראל, שבה ההתייחסות התמקדה בנזק כללי למתקן.
תשתיות שהושמדו בנתנז:
-
מעורבות סעודית עקיפה:
לפי "וור זון", ערב הסעודית גינתה את התקיפה באופן פומבי, אך גורמים אמריקאים ציינו כי סעודיה אפשרה באופן חשאי שימוש במרחב האווירי שלה, מה שסייע לטיסות הישראליות. פרט זה לא פורסם בישראל, שבה הדגש היה על תיאום עם ארה"ב.
-
תגובת טראמפ והקשר למשא ומתן: לפי "גרדיאן" ו"בי-בי-סי", נשיא ארה"ב דונלד טראמפ תיאר את התקיפה כ"מצוינת" ורמז על תיאום עמוק יותר עם ישראל, כולל ידע מוקדם על התכנון, בניגוד לעמדה הרשמית של ארה"ב על אי-מעורבות. טראמפ הזהיר כי תקיפות נוספות יהיו "אכזריות יותר" אם איראן לא תגיע להסכם גרעיני, פרט שלא דווח בישראל.
אז מה התחזית לימים הקרובים?