במגבלות הצנזורה: כך תורמים הצעירים החרדים לבטחון ישראל

במשרדי ארגון "חברים", שם מתנהל הלב הפועם של קליטת בני השירות החרדים לשירות לאומי-אזרחי, שוחחנו עם מאיר זיידורף, סמנכ"ל הארגון, שהעניק לנו הצצה נדירה על התרומה האדירה של הצעירים החרדים למדינה, במקומות ובתפקידים שלא חשופים לציבור, ובמיוחד לאור השינויים הדרמטיים שחלו מאז ה-7 באוקטובר 2023. זיידורף, חסיד גור, נשוי +5, תושב אשדוד שנולד בבני ברק, מאייש במקביל גם את תפקיד סגן מנהל מרחב אשדוד באיחוד הצלה, דמות מוכרת במגזר החרדי, משדר תחושת שליחות עמוקה כשהוא מדבר על המספרים, הסיפורים והמשמעות של השירות האזרחי.

בעוד הוויכוח סביב גיוס בני ישיבות קורע את החברה הישראלית, מאות חרדים מתגייסים לשירות לאומי-אזרחי ומשתלבים בגופי ביטחון והצלה כמו שב"ס, משטרת ישראל ושב"כ ועוד. הם חשים כי מצאו מקום המאזן שמגשים להם את הרצון להשתלב ולתרום.

מספרים שמספרים סיפור: מעל 12,000 מתגייסים מאז ההקמה

השירות הלאומי-אזרחי החרדי, שהחל את דרכו אי שם בשנת 2007, הפך לאחת החלופות המשמעותיות לשירות צבאי עבור צעירים חרדים המבקשים לתרום למדינה תוך שמירה על אורח חייהם. "מאז הקמת התוכנית, התגייסו מעל 12,000 צעירים חרדים לשירות לאומי-אזרחי", מספר זיידורף בגאווה. "כיום יש לנו מעל 1,500 משרתים פעילים, שפועלים במגוון תפקידים – מגופי ביטחון כמו משטרה ושב"ס ועד ליחידות ליבה מבצעיות כמו להב 433, כבאות, שב"כ ומוסד. המספרים האלה מראים שיש כאן ציבור שרוצה לתרום, שרוצה להיות חלק מהמאמץ הלאומי".

הנתונים מרשימים, אך הם גם משקפים את האתגרים. "בשנים הראשונות, ההתנדבות הייתה מוגבלת, עם כמה מאות משרתים בשנה", הוא מסביר. "אבל עם הזמן, בזכות עבודה קשה, הכרה של הצרכים לעומק, תיווך נכון ותמיכה אישית של מנכ"ל הרשות לשירות לאומי אזרחי ראובן פינסקי, ראינו עלייה מתמדת. בשנת 2024, למשל, הצטרפו מעל 800 בני שירות חדשים, וב-2025 כבר רואים מגמה של עלייה איכותית נוספת". זיידורף מדגיש כי השירות לא רק תורם למדינה, אלא גם מעניק לצעירים כלים מקצועיים.

"רבים מהמשרתים רוכשים הכשרות בתחומים כמו מודיעין, טכנולוגיה ורפואת חירום, שמשמשות אותם גם בשוק העבודה".

המהפך של ה-7 באוקטובר: עלייה של מאות אחוזים בדרישה לתפקידים מבצעיים

אם יש נקודת מפנה ששינתה את פני השירות האזרחי החרדי, הרי זו המלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר 2023. "מאז אותו יום נורא, ראינו עלייה של מאות אחוזים בדרישה של צעירים חרדים לשרת בתפקידים מבצעיים", מציין זיידורף, והקול שלו נרעד קלות כשהוא נזכר באותם ימים.

"הטבח בדרום, התחושה שהמדינה כולה תחת איום – זה העיר משהו עמוק בציבור החרדי. צעירים שהיססו בעבר, הגיעו אלינו ואמרו: 'אנחנו רוצים להיות במקום שבו אנחנו יכולים להציל חיים, להגן על המדינה'".

המספרים מדברים בעד עצמם: מאז אוקטובר 2023, מאות צעירים חרדים חדשים הצטרפו לשירות לאומי-אזרחי, רובם דווקא בתפקידים מבצעיים.

"אנחנו מדברים על תפקידים שדורשים אומץ, מחויבות ומיומנות – כמו כבאים, שוטרים, סוהרים, ואפילו אנליסטים במודיעין", הוא מפרט. "הצעירים האלה לא מסתפקים בתפקידי משרד. הם רוצים להיות בחזית, להרגיש שהם משפיעים ישירות על הביטחון של כולנו".

התופעה הזו, לדבריו, משקפת שינוי תודעתי עמוק. "הציבור החרדי מבין שהביטחון של המדינה הוא גם הביטחון שלנו. המלחמה הזו הראתה לכולם שאין 'עורף' ו'חזית' – כולנו בחזית".

בחזית הביטחון: תפקידים מבצעיים שמשנים את המציאות

השירות בתפקידים מבצעיים הפך לסמל של המחויבות החרדית לביטחון המדינה. "אנחנו רואים צעירים חרדים שמשרתים בגופים כמו כבאות והצלה, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר (שב"ס), יחידת להב 433, וגם בשב"כ ובמוסד", מסביר זיידורף. "כל אחד מהגופים האלה דורש מיומנויות ייחודיות, והצעירים שלנו מביאים לשם מסירות, דבקות במשימה וערכים של ערבות הדדית".

בשירות בתי הסוהר, למשל, משרתים חרדים לקחו חלק פעיל בשמירה על מחבלי הנוח'בה, אותם מחבלים שנעצרו לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר ועדיין מוחזקים במתקני כליאה. "הסוהרים החרדים לא רק שומרים על האסירים, אלא גם מסייעים בחקירות על ידי תצפיות מדויקות והבנת הניואנסים התרבותיים של האסירים", הוא מספר. "הם מביאים ערך מוסף שלא תמיד רואים מבחוץ".

במשטרה וביחידת להב 433, המשרתים החרדים עוסקים בתפקידים מגוונים – מסיורים מבצעיים ועד חקירות כלכליות מורכבות. "יש לנו בחורים שמטפלים בקריאות חירום במוקד 100, ואחרים שמנתחים מידע מודיעיני כדי למנוע פשיעה", מציין זיידורף. בכבאות, הצעירים החרדים נמצאים בחזית האירועים – ממבצעי חילוץ תחת אש ועד כיבוי שריפות בזמן התקפות טילים. "הם לא נרפים, גם כשהסכנה ממשית".

השירות בשב"כ ראוי לתשומת לב מיוחדת. "הצעירים החרדים בשב"כ משתלבים בתפקידי דסק שבהם הם מנתחים מידע מודיעיני, אבל גם ביחידות שטח שפועלות יום-יום כדי לסכל פיגועים", מפרט זיידורף. "הם עובדים על איסוף מודיעין, זיהוי דפוסים של פעילות טרור, ולוקחים חלק משמעותי במבצעים חשאיים שהשתיקה יפה להם. התרומה שלהם למלחמה בטרור היא קריטית – הם שומרים על הביטחון של כולנו, ממש בזמן אמת". הוא מדגיש כי השילוב של משמעת חרדית עם הכשרה מקצועית הופך את המשרתים האלה לנכס אסטרטגי. "הם מביאים מבט ייחודי, הבנה של הקשרים חברתיים ותרבותיים, וזה עוזר לסכל איומים עוד לפני שהם מתממשים".

לגבי השירות האזרחי ב"מוסד", זיידורף נזהר בדבריו מחמת צנזורה. "מה שניתן לומר הוא, שהמשרתים החרדים ב"מוסד" תורמים לביטחון ישראל באופן שחוצה גבולות – תרתי משמע. הפעילות והעבודה היומיומית שלהם שם, היא סודית ומסווגת ביותר, ואת שגרת חייהם הם מנהלים בהתאם לנהלי "המוסד" על כל המשתמע מכך.

אולי עוד הציבור יחשף לחלק מהפעילות הזו בעתיד הרחוק.

אנחנו גאים שהצעירים שלנו נמצאים במקומות כאלה, שבהם הם ממש משנים את המציאות הביטחונית".

מבט לעתיד: חיבור הקהילה למדינה

כשהשיחה מתקרבת לסיומה, זיידורף משתף בחזון שלו לעתיד. "השירות האזרחי החרדי הוא לא רק מספרים – הוא גשר. גשר בין הקהילה החרדית לחברה הישראלית, גשר בין ערכי התורה לערכי המדינה. אנחנו רואים יותר ויותר צעירים שמבינים שהשירות לא סותר את הזהות שלהם, אלא מחזק אותה". הוא מציין כי ארגון "חברים" ממשיך לפעול להרחבת התוכניות, תוך שיתוף פעולה עם גופי ביטחון וארגונים שבהם מתנדבים חרדים מצילים חיים מדי יום.

לזיידורף גם חשוב להדגיש שכל השירות מותאם לאופי ואורח החיים של בני השירות, וקיימת בגופי הבטחון ובמשרד לבטחון לאומי שמוביל את המגמה במשטרה, שבס וכב"ה הבנה מלאה לצרכים המלאים של בני השירות החרדים.

"ביום העצמאות", הוא מסכם, "אני רוצה שנזכור את הצעירים האלה – אלה שיוצאים בשתיים בלילה לכבות שריפות, אלה שחוקרים מודיעין כדי למנוע פיגועים, אלה שמצילים חיים של אזרחים. הם לא רק משרתים את המדינה, הם מראים לכולנו מהי ערבות הדדית אמיתית. זו התרומה שלנו, כקהילה חרדית, לעם ישראל".

"ההתנדבות וההירתמות של אנשי המגזר החרדי בשקט ומתוך תחושת שליחות עמוקה, הם עדות לכוחה של הקהילה החרדית שבכוחה להשפיע ולהוביל – גם בתפקידים המאתגרים ביותר, גם בזמנים הקשים ביותר."

שנזכה לאחדות ולגאולה בקרוב ממש.