שנים ארוכות ידע הציבור הכלל־חסידי בעיר מציאות של מחסור – בכיתות לימוד, במבני חינוך ראויים, לימודים שהתקיימו בקרוואנים דולפים וחסרי מיגון. מלמדים שהתלוננו על קושי ללמד בכיתה שאינה אלא מבנה רעוע.
"הליכים של הקצאות ובניה מוסדות – לוקחים זמן, לפעמים זמן רב. התחלתי את העבודה על הקצאות הכלל חסידי כבר לפני עשור וחצי", אומר בשיחה ל׳חרדים אשדוד׳ הרב עזרא שור, נציג הכלל־חסידי, שהפך לכתובת מרכזית בנושאי חינוך, תכנון ועסקנות ציבורית, ושמאחורי הקלעים פעל בעקביות לשנות את התמונה. פעל וגם הצליח. לאחרונה מבשילים הפירות שנזרעו בעמל רב במשך שנים ארוכות.
מהקצאות – למציאות בשטח
אחד התחומים המרכזיים בהם פעל הרב שור הוא קידום הקצאות קרקע למוסדות חינוך כלל חסידיים ולבינוי המבנים. "כל מוסד מבוסס זקוק להקצאה של קרקע עליה יוקמו המוסדות", אומרים גורמים בקהילה הכלל-חסידית שחווה פריחה והתחדשות מרהיבים. "הרב שור ידע להיאבק על כל הקצאה עד להשגתה". בשקט האופייני לו, מתחת לחיוך שאינו מסגיר את האינטנסיביות ואת הפעלתנות ששור ניחן בהם, פעל בנחישות ובעקביות להשגת המטרה: הקצאות קרקע, אישור תקנים ומבנים של משרד החינוך, דחיפת מכרזי ביצוע – עד לגמר.
במהלך כהונתו כחבר מועצת העיר מטעם אגודת ישראל אושרה הקצאת הקרקע לחיידר הכלל־חסידי במתחם 'גני טל' – מהלך שנחשב אז לפריצת דרך. לאחרונה הושלמה בניית המתחם, הכולל את החיידר לצד גני ילדים, זאת למרות תנאים מורכבים ואתגרים לא מבוטלים לאורך הדרך. לצורך הביצוע גויס קבלן מתוך הקהילה, מהלך שחיזק גם את תחושת השייכות והמעורבות. "זהו מתחם רחב ידיים, כולל חצרות המתפרשות על פני שטח נרחב, עבור הילדים שמגיע להם ללמוד במבנה ראוי לשמו", קובע הרב שור בסיפוק למראה הבנין שמצוי בשלבי האכלוס.
תנופת בנייה רחבה
אבל הפעילות אינה נעצרת שם. במתחם החרגול הולכת ונשלמת בנייתו של בית הספר "האיחוד החסידי", לאחר שמשרד החינוך אישר שישה גני ילדים שישמשו בסיס להמשך פעילותו של המוסד. "מבנה בית הספר 'האיחוד החסידי' משלים את החסר לקהילה הכלל-חסידית. עם השלמת הבניה ואכלוסו בקרוב בע"ה, ייהנו בני הקהילה ממוסדות לבנים ולבנות, החל מגני ילדים ועד חיידר ובית ספר – במבני קבע מהודרים", מציין הרב שור בסיפוק.
במקביל, מקודמות תכניות רחבות עבור קהילות חסידיות נוספות, בהן שומרי אמונים, ערלוי, סערט ויז’ניץ וסלאנים, עברן יקומו בתי כנסת במתחם 'קהל חסידים' לאחר שלאחרונה התקבלו החלטות חשובות שיאפשרו את המשך התכנון לקראת הביצוע. התכנון שם דגש מיוחד על פתרונות קבע – כולל מרחבים מוגנים תקניים כחלק בלתי נפרד מהמבנים, בהתאם לצרכים הביטחוניים של התקופה.
לצד כל אלו, גם במתחם מוסדות קהילת פיטסבורג נרשמת התקדמות, כאשר צפויים להתקבל היתרי בנייה לשלושה גני ילדים נוספים – מהלך שיחזק את התשתית החינוכית באזור כולו.
״כמובן, כל זה בברכתו של ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי, ובמעקב צמוד אחר ההתקדמות עבור הציבור החרדי בעיר״, מדגיש שור.
בין גבייה להקלות
הרב שור בתפקידיו הרשמיים משמש כממונה על אגף הגביה, לצד תפקידו כיו"ר ועדת הנחות בארנונה. לכאורה, שני תפקידים בעלי אינטרסים סותרים. כממונה על אגף הגביה האינטרס שלו הוא להגדיל את גביית מיסי הארנונה שמשמשים בסיס לתפעול העיר וכל שירותי העיריה, מצד שני בתפקידו כיו"ר ועדת ההנחות, חובה עליו לשקול נסיבות חריגות המצדיקות מחיקת חובות וכדומה. אבל דווקא הוא, הרב שור בעצמו, לא רואה בכך כל סתירה. "בסופו של דבר, התושב נמצא במרכז. מי שצריך לשלם, משלם את מה שהוא צריך, ומי שלא – מקבל הנחה בהתאם לנסיבות ולקריטריונים שנקבעים מעת לעת".
מיותר לציין שבתקופה האחרונה גורמים שונים מנסים להוביל מהלכים של הגבלת הצבור החרדי והצרת צעדיו, במישור הארצי וגם העירוני. אך לא תחת שרביטו של הרב שור. כמי שבקיא בנבכי סעיפי החוק והתקנות לצד העשייה בתחום הבינוי, פועל שור גם בזירה המוניציפלית הכלכלית. כממונה על אגף הגבייה בעירייה, הוא פועל להגדלת הכנסות העירייה, אך במקביל – כיו"ר ועדת ההנחות בארנונה – שומר על איזון עדין בין צורכי הרשות לבין היכולת של התושבים לעמוד בתשלומים.
"יש כאן הבנה של איזון בין צרכי הכלל לצרכי היחיד", הוא אומר. "מצד אחד אחריות תקציבית, ומצד שני רגישות לציבור".
כתובת לכל פנייה
בקרב הציבור הכלל־חסידי נחשב הרב שור לדמות נגישה וזמינה. אברכים ומשפחות יודעים שיש למי לפנות – בין אם מדובר בנושאי חינוך, תשתיות או סיוע מול הרשויות.
גם בתקופות מורכבות, כמו ימי מתיחות ביטחונית, ניכרת המעורבות. הציבור החרדי נדרש להתמודד עם אתגרי מיגון, ובמקביל נעשים ניסיונות לארגן מסגרות לימוד וישיבות בין הזמנים כמו בכל שנה בתקופה הזו, גם בימים מורכבים אלו. "ככל שלא ינתן אישור פיקוד העורף לקיום המסגרת במתכונת המוכרת, אנו עם מתכונת שונה למען אלפי הבחורים המצפים בכיליון עיניים", מבטיח הרב שור.
עשייה משותפת
פעילותו של הרב שור מתבצעת תוך שיתוף פעולה מלא עם כלל חברי סיעת אגודת ישראל בראשות היו"ר סגרה"ע הרב יחיאל וינגרטן, הרב שמואל שוק, הרב אפרים פישל ויזל והרב יונה שטרנפלד. יחד פועלים כולם לקידום צורכי הציבור מכלל הקהילות, חסידים וליטאים כאחד, מתוך ראייה רחבה ואחריות ציבורית.
בסופו של דבר, סיפורו של הרב עזרא שור הוא סיפור של התמדה: מהקצאות קרקע ועד מבנים מאוכלסים, מתכניות על הנייר למציאות חינוכית מתפתחת – ובעיקר, של נציגות שמבקשת להיות קרובה לציבור ולהוביל שינוי בפועל.

איך הם יודעים להוציא שטחים ובניינים אלופים!!!
בניין לבנים בניין לבנות בלי למצמץ