ניצחו אראלים את המצוקים: זקן חברי מועצת גדולי התורה כ"ק האדמו"ר מביאלה זצוק"ל

לפני דקות אחדות השיב את נשמתו כ״ק מרן האדמו״ר מביאלה זצוק״ל, זקן חברי מועצת אגודת ישראל.

תולדותיו

נולד בעיר שדליץ שבפולין כצעיר בניו של האדמו"ר רבי יחיאל יהושע מביאלא.

עם פלישת הנאצים לשדליץ בשנת 1939, ברחו בני משפחת רבינוביץ, עם רבים מבני העיר למזרח פולין, והתגנבו לשטח שנתפס על ידי הצבא האדום במסגרת הסכם ריבנטרופ–מולוטוב. בני המשפחה הוגלו לסיביר על ידי שלטונות ברית המועצות, ובשנת 1942 נספח רבינוביץ יחד עם אֶחיו (למעט אחיו הגדול רבי ירחמיאל צבי), לילדי טהראן.

עם הגיעו לארץ ישראל בערב פורים ה'תש"ג (1943), אומץ עם עוד קבוצה של ילדי טהראן, על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן ראש ישיבת פוניבז'. את לימודיו עשה בישיבת פוניבז', ובפרט למד אצל הרב דוד פוברסקי והרב שמואל רוזובסקי.

בשנת תשי"ז נישא בלונדון לבילא ברכה בתו של הרב אברהם משה באב"ד רבה של סנדרלנד ויו"ר מועצת גדולי התורה באירופה. לאחר נישואיו התגורר בגייטסהד שבאנגליה והיה מרבני הכולל במקום. קודם פטירת חותנו ביקש ממנו לקבל על עצמו עול רבנות, על מנת להמשיך את שושלת הרבנות של משפחת באב"ד.

בשנת תשל"ט נבחר לשמש כרבה של העיר לוגאנו בשווייץ, משרה שאותה נשא עד שנת תשע"א. לאחר פטירתו של אביו, האדמו"ר בעל "חלקת יהושע" בכ"א בשבט ה'תשמ"ב, נערכו בחירות בינו לבין שלושת אחיו והוא נבחר בהן לשמש כממלא מקומו של אביו. מאוחר יותר פרשו האחים והקימו חסידויות נפרדות.

הרב רבינוביץ חילק בעבר את מגוריו בין הערים לוגאנו וירושלים. בשנת תשע"א, עם התמעטות חברי הקהילה בלוגאנו עבר האדמו"ר להתגורר ב ישראל, האדמו"ר מחלק עתותיו בין ירושלים לצפת, הוא משמש כנשיא הכבוד של "המרכז התורני לחקר שאלות הזמן" וכנשיא של מוסדות תורניים נוספים.

התאלמן בשנת תשנ"ה ונישא בשנית לאלמנת הרב משה דוד שטיינורצל, ראש ישיבת באבוב.

לפני דקות אחדות השיב האדמו"ר את נשמתו ליוצרה. נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון האלוקים.