״בחייהם ובמותם לא נפרדו״

מאות אנשים באחת ההלוויות הקשות שידעה העיר • צפו

הלוויתם של שי סייליס ובנו אביעד ניר ניגרקר הי״ד תושבי אשדוד שנרצחו אתמול בפיגוע בחווארה מתקיימת בשעה זו • תיעוד קשה

ההמונים בהלוויה באשדוד. צילום: נתנאל פריאנטי

אבא תרחם: בשעה זו הלווית שי סייליס הי״ד ובנו אביעד ניר הי״ד לבית משפחת ניגרקר בבית העלמין באשדוד.

מסע ההלויה החל לפני זמן קצר בהשתתפות מאות שנוהרים לבית העלמין בעיר, ממאנים להתנחם ומתקשים להיפרד מהנרצחים הי״ד שרק אתמול היו בחיים ונרצחו בידי מחבל אכזר בחווארה שבשומרון.

צפו בהלוויה הקשה:

במסע משתתף מטעם הממשלה שר הפנים והבריאות משה ארבל (ש״ס) וחבר הכנסת ינון אזולאי תושב אשדוד שבאו להשתתף בדרכם האחרונה של האב והבן הי״ד.

שר הפנים והבריאות משה ארבל וח״כ ינון אזולאי בהלוויה הקשה באשדוד

את מסע ההלוויה מאבטחים כוחות משטרה רבים וצוותי הצלה מד״א, הצלה דרום ואיחוד הצלה.

ראש העיר אשדוד ד"ר יחיאל לסרי ספד להם:

״העיר אשדוד אבלה היום, ויחד עם העם בישראל, אנחנו המומים וכואבים, את האסון הנורא, שפקד את עירנו אשדוד, ואת העם בישראל. בצער רב מאוד, אנחנו מלווים למנוחת עולמים, את היקרים, הנאהבים והנעימים, שבחייהם ובמותם לא נפרדו. סיילאס-שי ואביעד למשפחות ניגרקר – ניר. אב ובן שחייהם נגדעו באחת, ביחד, אתמול במהלך השבת, על ידי בני עולה, חסרי צלם-אנוש, צמאי דם יהודי – אך ורק, משום היותם יהודים.

מדינת ישראל כולה, ובתוכה אשדוד, מתעטפות בכאב וביגון, ביחד איתכם, משפחות ניגרקר – ניר, וסיבוני היקרים – הרעיות, האם, האחים, האחיות, הילדים והנכדים. ליבנו איתכם, ברגעי הפרידה הקשים והכואבים האלו, מסיילאס-שי ואביעד, השם יִקּוֹם דָּמָם. פרידה קשה מנשוא, משני בני משפחה, חברים ומכרים אהובים, המותירים אחריהם חלל גדול, בלב כל מי שהכירם, מאז שנודע דבר הירצחם בצהרי השבת.
– סיילאס-שי, נולד בהודו לפני 60 שנים, כָּאָח הצעיר מבין בני המשפחה, שעלה לישראל עם הוריו לאשדוד, בה הם קבעו את מקום מושבם ועתידם. הקים משפחה לתפארת עם הבנות סיגל ומזל, והבנים התאומים, אור ואביעד.

סיילאס היה, הלב הפועם והאחראי של המשפחה המורחבת. לקח אחריות על הוריו, וסעד אותם באופן אישי. דאג להיות המחבר בין כל חלקי המשפחה, מצפון הארץ וּמִדְּרוֹמָהּ. בשמחה ובאבל. בעבודתו כנהג הסעות, נחשף מדי יום לְהמונים מקרב תושבי העיר, וְמאזרחי המדינה.

כל מי שהכיר אותו – פגש אדם שמח, לבבי, בעל חוש הומור, עם לב ענק, והרוח החיה בכל מפגש חברתי ומשפחתי.

אביעד, בנו, בעל קווי האישיות והערכים שספג מאביו. מוכר לנו באשדוד כאדם טוב וחבר טוב, איש רעים להתרועע, ושמח בחלקו. תמיד נכון לעזור ולסייע. בעל אוהב ללאה היקרה ואב מסור לעילאי היקר, שכעת, נשארים לבדם, עם כל החלומות, הציפיות והתקוות, שבני עוולה – גדעו בעודם באיבם. כחלק ממציאות חיינו בארץ ישראל, כשהטרור האכזרי מהווה חלק מהווי החיים בחברה הישראלית.

סיילאס-שי ואביעד, יצאו בבוקר יום השבת לשגרת יומם, בלי להעלות בדעתם, את הגורל האכזר המצפה להם. מבלי שבני משפחתם יעלו בדעתם, שהשלום של הבוקר הוא לא שלום. הוא זעקת פרידה, פרידה מהחיים. חיים פשוטים וטובים של אב ובן שהסתיימו בפיגוע הנורא בכפר חווארה. כפר שלמרבה הצער והכאב הפך לאחרונה, למלכודת מוות. אך לא רק הכפר הזה הפך למלכודת מוות, כל חלקי ארץ-ישראל, מאז ומתמיד, הם ספר וחזית. משחר ההיסטוריה של העם היהודי, המתחדש בארצו, ועוד מימי ראשית היישוב היהודי בארץ ישראל, קמים עלינו אויבינו לכלותינו. הם עושים זאת בפעולות איבה ובפיגועי טרור רצחניים, בלב הערים, בכפר ובספר. באוטובוס, ברכב, במסעדה, בבית, ברחוב, ובעצם בכל מקום. בשנאה עמוקה, במעשי טרור המכוונים כלפינו, רק כי אנו יהודים.
הפיגוע הקשה שהתרחש אתמול, מהווה עוד תזכורת כואבת לַמלחמה היומיומית הקיומית שלנו כאן במדינת ישראל. מאבק ארוך, קשה וממושך, שגובה מאיתנו מחיר יקר לאורך הדורות, כמו בימינו אנו. במבצעים צבאיים ובגלי פיגועים. מחיר כואב, שאותו שילמתן, משפחת ניגרקר-ניר, היקרה. בעל כורחכם, הצטרפתם למשפחת השכול מפיגועי איבה וטרור. המחיר שמדינת ישראל משלמת במאבק האינסופי על זכות הקיום שלה, ועל זכות אזרחיה לחיים בשלום ובביטחון במולדת שלנו.

אל מול קידוש המוות הנורא הזה, אל מול השנאה והרצח, של אויבים שפלים, אנחנו ניצבים כעם חפץ חיים. אנחנו ניצבים כאומה המחויבת לחיים.

נאבקים, להגשים את חלום הדורות, מבקשים לשכון בביטחון ושלום בארץ אבותינו, אליה שבנו אחרי 2,000 שנות גלות. עומדים איתן מול אויבים המקיפים אותנו, מקרוב, ומול אויבים המאיימים על קיומנו מרחוק. כולם אינם מבדילים בינינו. בין האשכנזי לספרדי, בין הדתי לחילוני, בין הימין ובין השמאל. בפיגועי הרצח הנוראיים האלו, הם מזכירים לנו שוב ושוב את גורלנו המשותף. את העובדה שכולנו יהודים. יהודים שהתקבצו מארבע כנפות תבל, לארץ ישראל – למדינת ישראל – מחפשים את המנוחה והנחלה. הפיגועים האלה מזכירים לנו שכדי לעמוד מול הקמים עלינו לכלותינו, עלינו להיות מאוחדים, עלינו להתמודד עם המחלוקות בינינו בְּאחריות, על בסיס המכנה המשותף הקיים בינינו.
לחפש ולמצוא אותו ולפעול לפיו ולאורו. כי אנחנו עם אחד, ויש לנו רק בית אחד. בית שעלינו לשמור עליו מכל משמר.

למען סיילאס-שי ואביעד היקרים, ולמען כל הקרבנות שהעם שלנו מקריב מזה שנות דור.

בימים אלו ביתר שאת, חובה עלינו להתייצב מאוחדים בשמירה על הבית. אנחנו עם הנצח, הבוטח בצור ישראל וגואלו, חייבים לגייס את מיטב הכוחות וכישורי המנהיגות הטמונים בו, כדי לצאת מהסבך אליו נקלענו, בחזרה למסלול המאבק האמיתי על המשך קיומנו, על המשך קיומו של הבית השלישי.

אנו מחזקים את ידי כוחות הביטחון ובטוחים כי הם פועלים בכל המרץ ויצליחו, בעזרת ה', להשיג את המרצחים, ככתוב בספר תהילים פרק י"ח: "אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם". לצד תפילת הדורות, שלא משה משפתותינו: "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל, אמן".

תנחומינו הכנים למשפחה, בשמי, ובשם העיר אשדוד, נבחריה ותושביה.

יהי זכרם ברוך ותהי נשמתם צרורה בצרור החיים״.

צפו בחלק מהספדו של ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי:

שר הפנים והבריאות משה ארבל (ש״ס):

״המרצחים הנתעבים שחטו ללא רחמים, רצחו אב ובן ביום אחד. הממשלה התחייבה לתפוס את המרצחים ולמצות איתם את הדין״.

דודתם של הנרצחים גב׳ דורית יפרח:

״חיית טרף רצחה אתכם, נאבקתם עד הסוף כגיבורים..
אביעד תשמור על האחים ועל המשפחה שלך. שמור על אמא שתמיד כיבדת ואהבת.

סיילס תשמור על המשפחה מלמעלה. אנחנו נדאג להיות פה חזקים.. אוהבים המשפחה שעדיין לא מעכלת״.

צילום: נתנאל פריאנטי

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: haredim.ashdod@gmail.com

הורידו עכשיו את האפליקצייה המובילה של 'חרדים אשדוד' אליכם לנייד
3 תגובות
אין לשלוח תגובות שאינם הולמות או מכילות דברי לשון הרע, הסתה ורכילות.
במידה ולא ניתן להגיב - הכתבה סגורה לתגובות.
עדכון תגובות במייל
עדכן אותי על
3 Comments
החדשות ביותר
הישנות ביותר הכי מדורגות
Inline Feedbacks
View all comments
אחד שנמאס לו משחיתות
9 חודשים לפני

היה לוויה מזעזעת הבן צרח את נשמתו אבא אל תתרחק ממני תשמור עלי
והאמא שאגה מבכי
וכולם התפרצו בבכי

משה
9 חודשים לפני

למה נסעו לחווארה לשטוף את האוטו ועוד בשבת?
איזה הגיון הנחה אותם?
או חור הגיון?

אולי יעניין אותך
עוד כותרות
error: Content is protected !!
דילוג לתוכן