“כמו רבי מאיר בני – אין בנמצא”: דמותו ודרכו של בבא מאיר

בימי חול המועד פסח של שנת תשמ"ג נדם לבם של המונים, כאשר האדמו"ר רבי מאיר אבוחצירא זצוק"ל – המוכר בפי כל כ"בבא מאיר" – השיב את נשמתו ליוצרה והוא בן 66 בלבד. המוני בית ישראל, כואבים והמומים, ליוו אותו בדרכו האחרונה אל מנוחתו בהר הזיתים בירושלים.

במלאות 43 שנים להסתלקותו, אתר "חרדים אשדוד" מגיש פרויקט מיוחד הסוקר את דמותו רבת ההוד של בבא מאיר, לצד מורשתו החיה בדמות בניו ובנותיו – ממשיכי דרכו בארץ הקודש. במסגרת הפרויקט התחקינו אחר דרכם של ילדיו המתגוררים באשדוד.

קורות חייו

האדמו"ר רבי מאיר אבוחצירא זצוק"ל היה בנו בכורו של הצדיק רבי ישראל אבוחצירא – "הבבא סאלי" – והרבנית פרחה ע"ה. הוא נולד במחוז תאפלילת שבמרוקו, מקום שהיה מרכז רוחני חשוב ליהדות מרוקו. במשך ארבע עשרה שנים המתין הבבא סאלי לזרע של קיימא, עד שנפקד. מסופר כי באחד הימים מצא אותו רבו, המקובל רבי משה תורג'מן, שקוע בדאגה. לשאלתו השיב הבבא סאלי כי הוא חושש להצלחת הלידה. רבו הרגיעו והבטיח כי הילד עתיד לגדול ולהרביץ תורה ברבים.

עוד טרם לידתו, זכה הבבא סאלי לראות בחלומו דמות צדיק נשגבת, והבין כי הילד שייוולד עתיד להיות מגדולי ישראל. הוא ביקש לקרוא לו על שם אותו צדיק, אך שמו לא נגלה לו. כאשר פנה שוב לרבו בבקשה לפשר החלום, השיב לו רבי משה תורג'מן: "סתם משנה – רבי מאיר". כך נקבע שמו של הבן, שלימים ייוודע ברבים כ"בבא מאיר".

בגיל 25 – הוסמך לרבנות

כבר בגיל צעיר בלט בבא מאיר בגדלותו התורנית, ובגיל 25 בלבד הוסמך לרבנות. בשנת תש"ה מונה לרבה של העיר מידלאת שבמרוקו, ובמקביל עמד בראש ישיבת "תומכי תמימים" של חב"ד בעיר. כעבור שמונה שנים התקדם ומונה לרבה הראשי של העיר ארפוד, שם הפיץ תורה והשפעה בקרב רבים.

התבטאותו הנדירה של הבבא סאלי

באותן שנים עלה אביו, הבבא סאלי, לארץ ישראל לבדו. כששב למרוקו ונשאל על התרשמותו מגדולי התורה בארץ, השיב תשובה שנחרתה בלב שומעיה: "כל הצדיקים בארץ ישראל – גדולים, חכמים ונבונים, אנשי אמת ובעלי בינה. אך כמו רבי מאיר בני – אין בנמצא" (כך סיפר בנו, הרה"צ רבי יקותיאל שליט"א).

בשנת תשכ"ה עלה בבא מאיר לארץ ישראל והשתקע בעיר אשדוד. כבר בחיי אביו החל לקבל קהל, ורבים פקדו את ביתו לקבלת עצה וברכה. כאשר נשאל מדוע בחר דווקא באשדוד, השיב כי "העיר עתידה להיות מהמרכזים הגדולים של הרבצת התורה בארץ" – חזון שהתממש במידה רבה עם השנים.

עוד בצעירותו התפרסם בבא מאיר בזכות שמירת עיניו הנדירה, לצד כוח ברכותיו. שורה ארוכה של גדולי תורה ואישי ציבור נהגו לפקוד את ביתו, ביניהם ראש ישיבת פורת יוסף, הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל, מרן הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצוק"ל, וכן הרב יוסף וולטוך זצ"ל ואחרים.

בניו ובנותיו ממשיכי דרכו

לבבא מאיר עשרה ילדים – חמישה בנים וחמש בנות. תשעה מהם נולדו מאשתו הראשונה, שנפטרה בצעירותה, ואחד מאשתו השנייה, שנפטרה בשנה שעברה. בני המשפחה, בניהם וחתניהם, נחשבים לדמויות בולטות בעולם התורה והחסידות. בין הבנים: רבי אלעזר אבוחצירא זצ"ל מבאר שבע (שלאחר הירצחו ממלא את מקומו בנו רבי פנחס אבוחצירא), רבי דוד חי אבוחצירא – לשעבר רבה הראשי של נהריה, האדמו"רים רבי יקותיאל ורבי רפאל מאשדוד, וכן רבי ישועה ורחמים אבוחצירא, צעיר הבנים.

בנותיו וחתניו גם הם נמנים עם דמויות מפתח: הרבנית אסתר, אלמנת הרב אליהו איטח מירושלים; הרבנית זהרי, אשת הרב חיים פינטו, רב הערים אשדוד וקריית מלאכי (ובנם הוא הרב יאשיהו פינטו); הרבנית יוכבד, אשת הרב יעקב אבוחצירא מרמלה; הרבנית שולה (סוליקה), אשת הרב עמינדב מכלוף קריספין, מרא דאתרא של קריית ביאליק; והרבנית מרגלית ע"ה, אשת הרב יוסף טולדנו, רבה של גבעת זאב.

בפרק הבא: מבט מקרוב על בניו של בבא מאיר זיע"א הפועלים באשדוד – האחים רבי רפאל ורבי יקותיאל • על הכולל להכשרת דיינים, הקשרים המשפחתיים והציבוריים • וגם: מדוע לא נהג רבי מאיר לעלות לכותל המערבי?