יוסי לנדאו בן 54 אבא ל 10 סבא ל… בלי עין הרע, גר ברובע ז' באשדוד ומנהל חברה לשילוח בינלאומי (היחידי בציבור החרדי), מתנדב כקמב"ץ זק"א לכיש ומוכר רבות בעיר כמתנדב בארגונים רבים: הצלה, עזר מציון, ידידים ורפואה ושמחה חסיד צאנז.
קריסת מגדלי התאומים
"באותו בוקר – כ"ג אלול תשס"א, המוכר כ-11 לספטמבר 2001 הייתי בארצות הברית, אני זוכר שהתפללתי בבית הכנסת תוך כדי שאני מקבל טלפון מזק"א בארץ שאומרים לי כי קרה משהו במגדלי התאומים, בתחילה לא ידעו עוד במה מדובר, אם זה פיגוע או משהו אחר, עניתי להם שאני נמצא בארה"ב עם מכשיר הקשר של ההצלה בארה"ב (אני מתנדב הצלה בארה"ב) – ופה לא מדווחים כלום בנושא. אבל זה לא התאחר מלהגיע, אחרי 2 דקות כבר, מגיעה קריאה מארגון הצלה לכל מי שיכול לצאת לאזור מגדלי התאומים, הדיווח היה על מטוס שנכנס באחד מהבניינים, בדיווח עוד דיברו על תאונה של מטוס שנכנס בטעות בבניין, ולא דובר עוד על פיגוע מכוון".
"יצאנו כמה חבר׳ה שמתנדבים בהצלה, אח שלי, דוד שלי ובן דוד שלי שגם הם מתנדבים – היינו 4 חבר׳ה, נכנסו לרכב ויצאנו במהירות לכיוון מנהטן, נסיעה בערך של 10-12 דק'. באמצע הדרך כשהיינו ממש קרובים למקום ראינו מולנו את המטוס השני מגיע ונכנס לתוך המגדל השני, הבנו מיד שמדובר בפיגוע ולא בתאונה".
מספר יוסי בהתרגשות וממשיך: "הגענו מתחת למגדלים והתחלנו לעלות לבניין ולהציל אנשים, השם עזר לנו שהצלחנו להציל הרבה מאד אנשים. כעבור מספר רגעים כח הכיבוי האמריקאי אמר לנו שעלינו לחכות בחוץ בשביל להיכנס למקום באופן מסודר, שמענו פתאום בומבה חזקה, בתחילה חשבנו שמדובר בפצצה, לא ידענו מה זה, התחלנו לברוח ולרוץ לכל עבר, אני הייתי עם השותף שהצמידו לי שם – איש FBI [לכל מתנדב הצלה הוצמד איש FBI]. הסתובבתי שנייה אחורה וראיתי ענן שחור, ראיתי אנשים פשוט מתים מולי, ואז הייתה דממת מוות – שקט מוחלט, התכסינו כולנו בעפר, היינו תקועים שם איזה 7 שעות, קראתי שם קריאת שמע, אמרתי וידוי והרגשתי באותם השעות שאני הולך למות. ביקשתי מהשותף שלי שאם הוא יוצא בחיים שידווח איפה אני נמצא שלפחות אני יגיע לקבר ישראל, כשחזרתי למקום והרימו דברים ראיתי המון גופות, או אז התחזק לי העניין כמה ניסים היו לי באותו במקום, כשראיתי את זה החלטתי וקיבלתי על עצמי שאני מצטרף לעוד ארגוני חסד, להתנדב במה שאפשר, השם הוא זה שהציל אותי וראיתי מה יכול היה לקרוא לי במידה וחס ושלום הייתי נשאר שם, לי רק נשאר להחזיר לאנשים ולעזור כמה שאפשר.
בסייעתא דשמיא הנס הגיע בסוף, אחרי 7 שעות הצלחתי לצאת מהתופת הזו, פינו אותי לבית החולים לבדיקות וברוך השם חזרנו לבורו פארק ללא פגיעה, לא לי ולא לחברים שהגיעו להציל יחד איתי".
"בדרך ראינו המון ניסים, לדוגמא כשעמדתי ליד הבניין ודיברתי עם כבאי, אנשים קפצו מהקומות הגבוהות בניסיון להציל את עצמם, אחד מהקופצים עף ישירות על הכבאי – והכבאי נהרג במקום, ואני ממש סנטימטרים סמוכים לידו לא קרה לי כלום. הרגשנו שיש לנו שמירה מיוחדת – במקום שהיינו בו היו מאות שוטרים וכבאים הרוגים – אנחנו מתנדבי ההצלה שנתנו מהזמן שלנו בחינם והגענו להציל – לא קרה לנו כלום".
המסר של יוסי לכולנו
"כמה שיותר להתנדב ולתת מעצמך למישהו אחר. חנוכה שמח!"
וואוו אני ממש מחכה כל יום לעוד סיפור,
אין על יוסי בעולם כי זק"א זה חסד של אמת
זקא ירושלים הנוכלים
ואו
כל ערב יותר מעניין מקודמו
סיפור מאלף