התביעה עסקה בטענות כי אלמקיאס, העוסק במכירת תדפיסים ודיוקנאות של רבנים, מפיץ ומוכר תמונות של הבבא סאלי ללא אישור העמותה, ואף עושה שימוש בחתימה שאינה מקורית על גבי פריטי יודאיקה שונים. עוד נטען כי הוא נמנע מלאזכר את שמה של העמותה, שלטענתה אמונה על דמותו ומורשתו של הבבא סאלי.
מנגד, בכתב ההגנה שהוגש באמצעות עו”ד ישראל ברדוגו, טען אלמקיאס כי עוד בחייו העניק לו הבבא סאלי את ברכתו לפעילותו בתחום. עוד נטען כי לעמותה אין זכויות יוצרים ביצירות, בין היתר משום שהוקמה לאחר פטירתו של הבבא סאלי ואינה מייצגת את יורשיו החוקיים.
עוד טען אלמקיאס כי העמותה לא הציגה חתימה מקורית של הבבא סאלי לצורך השוואה, וביקש מבית המשפט לחייב את התובעת בהפקדת ערובה כספית.
השופטת רוני סלע מבית משפט השלום באשדוד קיבלה את הבקשה והורתה לעמותה להפקיד ערובה בסך 50 אלף שקלים. לאחר שהסכום לא הופקד, ובמהלך הדיונים הציף בית המשפט קשיים משמעותיים בתביעה, ביקשה העמותה למחוק את ההליך.
בהחלטה שניתנה אתמול, חויבה העמותה לשלם הוצאות משפט בסכום של עשרות אלפי שקלים.
עו”ד ישראל ברדוגו בירך על ההחלטה ואמר כי “זכויות יוצרים שייכות ליוצר או למי שרכש כדין את הזכויות”. לדבריו, שוק תמונות הרבנים בישראל מגלגל עשרות מיליוני שקלים בשנה, וכי יוצרים ואמנים נאלצים לפנות לבתי המשפט כדי להגן על פרנסתם.
מנגד, עו”ד אורן גולן, המייצג את הקרן להנצחת הבבא סאלי, טען כי ההליך נמחק מטעמים פרוצדורליים בלבד, וכי בכוונת העמותה להגיש את התביעה מחדש ולפעול לאיחודה עם הליכים נוספים המתנהלים נגד אלמקיאס. לדבריו, “הסערה בעולם האומנות היהודית רחוקה מלהסתיים”.
לא מאמין שהבבא ברוך הלך לערכאות.. בעצם..