שנה חלפה מאז התאונה הקשה בצומת הרצל-ירושלים באשדוד, שבה נגדעו חייה של הנערה נגה נח ז״ל. צומת עירוני מרכזי ושגרתי לכאורה הפך באותו יום למוקד של כאב עמוק – למשפחה אחת, ולעיר שלמה.
מאז האסון, עיריית אשדוד מלווה את משפחת נח ופועלת לבחינה מחודשת ומעמיקה של הסדרי התנועה בצומת. כבר בימי השבעה התחייב ראש העיר, ד״ר יחיאל לסרי, כי יימצא פתרון תנועתי בטוח יותר – כזה שיצמצם סיכונים וימנע הישנות של מקרים דומים.
כעת, ההתחייבות הזו עוברת משלב המילים לשלב הביצוע. אם לא יחולו שינויים של הרגע האחרון, במהלך חודש ינואר 2026 יבוצעו בצומת שינויים תנועתיים מקיפים. בלב המהלך: החזרת הפניות שמאלה בצומת – הפעם תוך התאמות בטיחות מחמירות ומערך רמזורים חדש.
במסגרת העבודות יבוצעו שינויי תזמון ברמזורים, יתווספו מופעי רמזור ייעודיים לפניות שמאלה, יסומנו מחדש נתיבי הנסיעה באופן ברור, ויבוצעו התאמות נוספות שמטרתן לצמצם נקודות סיכון הן לנהגים והן להולכי הרגל. עד להשלמת העבודות, הפניות שמאלה בצומת ימשיכו להיות אסורות, והעירייה תעדכן את הציבור באופן מסודר על התקדמות הביצוע.
ראש העיר, ד״ר יחיאל לסרי, מסר:
“הבטחתי למשפחת נח שנעשה כל שניתן כדי לשנות את המציאות בצומת שבו איבדו את היקר להם מכל – ואני מקיים. שום שינוי תנועתי לא יחזיר את נגה ז״ל, אבל האחריות שלנו היא ללמוד, לתקן ולפעול, כדי שחיי אדם לא ייגדעו במקום הזה שוב”.
בעיריית אשדוד מדגישים כי המהלך אינו רק שינוי תשתיתי, אלא ביטוי למחויבות עמוקה לבטיחות בדרכים, להקשבה למשפחות וליכולת להפוך כאב לפעולה. הצומת שבו נגדעו חיים לא יישאר כפי שהיה – והמאבק של משפחת נח הפך לחלק מתהליך עירוני רחב יותר, שמציב את בטיחות התושבים מעל לכול.
השינוי הזה לא היה אמור לקרות בכלל! נסיעה בעיר הפכה להיות כמו יציאת מצריים…40 שנה במדבר… נסיעה של 5 דקות חוקחת 25 דקות בגלל רמזורים קצרים/חוסר באפשרות לפנות שמאלה או לפרסס! נראה שמי שיושב במשרדי העיריה לא נסע מזמן בכבישי אשדוד.
הבמפרים ברחוב הרצל- הצבתם טון רמזורים למה הבמפר מסייע? אין נפש חיה שחוצה את הכביש. ואם כן חוצה יש לה רמזור. למה הרמזור פועל תמיד ולא על פי לחיצת הולך הרגל? למה למרר את החיים?
צומת אסותא מאלטלנה שמאלה- אולי הגיע הזמן להוסיף נתיב שמאלה כי ממילא נהגים ומלא אוטובוסים הפכו אותו לנתיב שמאלה? למה לא להפוך את זה לחוקי מלכתחילה?
להמדיך??