האירועים הקשים שאירעו ביום זה הם:
1. נשתברו הלוחות: משה רבנו שבר את הלוחות הראשונים לאחר חטא העגל (שמות לב, יט).
2. ביטול קרבן התמיד: בימי המצור על ירושלים לפני חורבן הבית הראשון (423 לפנה"ס), נפסקה הקרבת התמיד מחוסר כבשים.
3. פריצת חומות ירושלים: בימי בית שני (70 לספירה), פרצו הרומאים את חומות העיר, צעד שהוביל לחורבן הבית. לעניין בית ראשון, קיימת מחלוקת בין התלמוד הבבלי (תענית כח, ב) הקובע שהחומה נפרצה בט' בתמוז, לבין התלמוד הירושלמי (תענית ה, ה) הקובע שזה היה בי"ז בתמוז.
4. שריפת ספר תורה: אפוסטמוס הרשע שרף ספר תורה, מעשה חילול הקודש.
5. העמדת צלם בהיכל: הוצב פסל עבודה זרה בהיכל, מעשה שפגע בקדושת בית המקדש.
יום זה נועד לעורר את הלב לתשובה, להתאבל על חורבן הבית ולצפות לגאולה השלמה ולבניין בית המקדש השלישי במהרה בימינו. כדברי הנביא (זכריה ח, יט), צומות אלו עתידים להפוך לימי "ששון ושמחה" לעם ישראל. גדולי ישראל, ובהם הרבי מליובאוויטש זי"ע, הדגישו את החשיבות של לימוד תורה, נתינת צדקה והרבצת תורה בנושאי בית המקדש בימים אלו, כחלק מהכנת הלב לגאולה.
הלכות התענית
צום י"ז בתמוז מחייב את כל בני ובנות ישראל שהגיעו לגיל מצוות ובריאים בגופם. ההלכות נקבעו על פי השולחן ערוך (אורח חיים תקנ, תקנד) ופוסקים נוספים:
איסורי הצום: אסור לאכול ולשתות מעלות השחר עד צאת הכוכבים. בניגוד לתשעה באב, אין איסור על רחיצה, סיכה, נעילת נעלי עור או תשמיש המיטה. עם זאת, יש לנהוג בכובד ראש ולהימנע מעינוגים מיותרים.
מי חייב בצום: כל אדם בריא מגיל מצוות חייב לצום, כולל חתן וכלה בשבעת ימי השמחה, בעלי ברית מילה (אבי הבן, סנדק ומוהל) ומי שעורך פדיון הבן, שכן אבלות הרבים דוחה שמחת היחיד.
פטורים: נשים הרות, יולדות ומיניקות (עד 24 חודשים לאחר לידה, גם אם אינן מניקות), חולים (אף ללא סכנה, כגון מי שחש חולשה משמעותית), וזקנים חלשים פטורים מהצום. הפטורים יאכלו לצורך קיום הגוף בלבד, ולא מעדנים. במקרים של ספק, יש להיוועץ ברב מוסמך.
טעויות בצום: מי ששכח ואכל או שתה בטעות ימשיך לצום. אם בירך על מאכל ונזכר לפני האכילה, לא יאכל, גם אם הברכה תהיה לבטלה.
תפילות: בשחרית ובמנחה מוסיפים את תפילת "עננו" בחזרת הש"ץ (ובמנחה גם בתפילת היחיד, לפי מנהג אשכנזים). לאחר קריאת התורה בשחרית (פרשת "ויחל משה", שמות לב), נאמרות סליחות. מניחים תפילין בשחרית ובמנחה כל אחד כפי מנהג אבותיו.
מנהגי בין המצרים: מי"ז בתמוז מתחילים מנהגי אבלות, כגון איסור על חתונות, תספורות (לפי בני אשכנז), שמיעת מוזיקה ושמחות. יש נוהגים להחמיר גם על שחייה וטיולים שאינם הכרחיים.
– כניסת הצום: 04:32
– יציאת הצום: 20:11
*הערה*: הזמנים עשויים להשתנות במעט בהתאם לחישובים סופיים, ולכן מומלץ לוודא אותם קרוב יותר למועד הצום בבתי הכנסת או בלוחות המוסמכים.
קריאה לתשובה וציפייה לגאולה
יום י"ז בתמוז הוא זמן להתבוננות פנימית, תפילה ותשובה. על ידי שמירת ההלכות, לימוד תורה ונתינת צדקה, אנו מכינים את עצמנו לגאולה השלמה. יהי רצון שזכות התענית והתפילות תביא לבניין בית המקדש במהרה בימינו, ויהפכו ימים אלו לימי ששון ושמחה לעם ישראל.
שנזכה לביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.
