בפרשה מסופר אודות הרשעים שבעם ישראל שהיו מתאוננים ומתלוננים על נס ירידת המן בטענה שהמן נשאר במעיהם וגם התלוננו על עצם הליכתם במדבר כמבואר בדברי הרמב"ן
שהיה להם צער גדול כיון שכאשר נתרחקו מהר סיני שהיה קרוב לישוב ובאו לתוך המדבר הגדול היה להם צער גדול בטענה מה נאכל ומה נשתה ? איך נחיה במדבר שומם בשמש קופחת ?מה נעשה שם ? איך נסבול ? מתי נצא מהעינוי הזה ?
ולכן כאשר שמע השם את תלונותם מיד: "ויחר אפו… ותבער בם אש… ותאכל בקצה המחנה"
וברש"י מובאים שני פירושים מי הם קצה המחנה שנענש בשריפת האש:
לפי פירוש ראשון זה הערב רב שהתלוננו ודבר זה מובן, שהם יענשו על כפיות הטובה שהרי נאמר משלם רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו ולכן מגיע להם ביושר להיענש.
בתרגום יונתן בן עוזיאל מבואר שזה היו אנשים משבט דן שהיה להם פסלים עימהם וזה הכוונה בקצה המחנה "האנשים המוקצים" – מוקצים לשיפלות.
אבל רש"י מביא פירוש שני, את דברי רבי שמעון בן מנסיא האומר שזה הקצינים החשובים שבעם ישראל וזה כוונת הפסוק" בקצה המחנה" מלשון קצינים.
והנה, לשיטה זו, צריכים אנו להבין למה החשובים יענשו כיון שהם לא התלוננו ומדוע הם נענשים הרי ידם לא היתה במעל כלל. והם לא התאוננו כלל ?
אלא ביאור העניין שהקדוש ברוך הוא דורש ערבות הדדית מכלל ישראל ובמיוחד מאנשים שיש להם השפעה דוגמאת קציני העם בטענה למה שתקתם ? למה לא מחיתם ?ממי פחדתם ?
כלומר התביעה אומרת שלמען האמת הקצינים לא היו ניזוקים כלל על ידי הערב רב, אילו היו מוחים בידם ולכן יש עליהם דרישה כה גדולה!
לאמר, בשתיקתכם המתתם אסון לאומי כה גדול יותר ממבצעי הפשע בעצמו, שהם אלו דור המדבר בעצמו שהתלוננו והטיחו דברים כלפי מעלה וחירפו מערכות מעלה בדברים בטלים ומבוטלים.
והדברים נוראיים ביותר יש תביעה שכל אחד ובמיוחד מאדם שיש לו השפעה מסוימת והוא מעדיף לקמוץ פיו ולא למחות ולמנוע את החוטא יותר מהחוטא בעצמו. ועל הרשעים עצמם הטענה והעונש מגיעים על עצם כפיות הטובה וחוסר הכרת הטוב וחיפוש הרע שבכל דבר טוב וכיסוי הטוב שבכל יום ובכל רגע ורגע.
ונורא המעשה שהיה בוילנא, כאשר ביום טוב שני של שבועות העלו על המוקד את גר הצדק הגרף פוטוצקי שנקרא בפי כל אברהם בן אברהם!
על עצם מעשה זה שהתגייר לעיני כל וסירב בתוקף לחזור לנצרותו ובעצם חג השבועות נשרף למוות על קידוש השם ברחובה של עיר.
ולא בכדי הגאון מוילנא ביקש שיקברו אותו בסמוך לאפרו של הגר צדק שנשרף על קידוש השם.
ואם גר צדק הסכים למסור נפש על קידוש השם כיון שהכיר את הטוב שהשם עשה איתנו על אחד כמה וכמה על יהודי להכיר בטובתו של בוראו ובקריאת שמע באומרו בכל נפשך ובכל מאודך לכוין לאהוב את השם אפילו הוא נוטל את נפשך.
והבא ליטהר מסייעים בעדו…
שבת שלום
הרב מרדכי אגאי שליט"א | מחנך בת"ת אבן ישראל ומדריך להוראת הגמרא והרגלי למידה
ממש יפה נהנתי לקרוא ישר כוח
יפה מאוד ומחזק
יישר כח ענק
תמשיך כל שבוע