נשיאת נשק ופלאפון בשבת בימים אלו על פי ההלכה
בעקבות המצב הבטחוני: על פי ההלכה "חובה על כל מי שיש לו נשק (בהיתר מהשלטונות) שישאהו עימו ויהיה הנשק זמין ומוכן כפי הראוי וכן שיהיו כמה מהמתפללים שיביאו בכיסם מכשיר סוללרי כשהוא מכוון על רטט"
החשש כעת גם עולה לשאר מקומות בארץ אשר בהם מסתובבים חופשי בני מיעוטים מהמגזר הערבי ללא כל חשש וחלקם אף תושבי המקום, לדוגמא באשדוד פנו מס' גבאֵי בתי כנסת ליו"ר המועצה הדתית הרב עובדיה דהן היות ובבתי הכנסת בהם הם אחראים מתפללים קהל רב, כיצד לנהוג בשמירה על בטחונם של המתפללים, האם יש תקציב של שמירה בבתי כנסת? ומה לעשות ביום שבת ומועד?
הרב הראשי הגה"צ רבי חיים פינטו ענה ליו"ר המועצה הרב עובדיה דהן: "בימים שכאלו יש לנקוט במשנה זהירות, בכל בית כנסת יגיע אחד מהמתפללים עם נשק כשהוא מוסתר בבגדו וכן פלאפון שיהא במצב רטט ויהי רצון שהשקט והשלוה יחזור לשכון במקומותינו."
המועצה הדתית הוציאה דף הנחיות לציבור המחולק מידי ערבי חגים לגבאי בתי הכנסת בו מובאים הנחיות בטחון לציבור המתפללים בדף מוזכר כי לפחות 2 מתפללים הנושאים נשק ברישיון יגיעו לבית הכנסת עם הנשק האישי כשהם חמושים וימצאו כל זמן התפילה בסמוך לפתח, לצורך הרתעה ואבטחה באופן שכלי הנשק יהיו מוסתרים מתחת לבגדים. לדאוג למכשיר סוללרי כבוי בבית הכנסת לשעת הצורך, חלילה. כמו"כ מובאים הוראות נוספות כמו סריקות הקפיות סביב לבית הכנסת, למנוע חניית מכוניות בצמוד לבית הכנסת, לפקוח עין על 'אורח בלתי רצוי' (חשוד) מבין מתפללי בית הכנסת.
הרב עובדיה דהן אומר, כולי תקוה שנחזור לשקט ולשלוה במהרה והשלום והבטחון יחזור למקומותינו ויקויים בנו ונתתי שלום בארץ.
הגאון הרב יצחק יוסף הראשון לצין והרב הראשי לישראל אמר בעקבות המצב: "כי על בתי הכנסת לפעול להצבת שמירה כמו כל מקום ציבורי אחר, ומצד ונשמרתם מאוד לנפשותיכם יש להעדיף להתפלל בבתי כנסת עם שמירה״.
במענה לשאלה מטעם גבאי בתי הכנסת באשדוד להראשון לציון הגאון רבי שלמה עמאר שליט"א, ענה בפסק הלכתי לגבאֵי בתי הכנסת באשדוד –
זה תוכן המכתב:
פסק הלכה של מרן הראשון לציון רבינו שלמה עמאר שליט"א רבה של ירושלים לגבאי בתי הכנסת באשדוד כיצד לנהוג בשבת עם המצב הבטחוני: חובה על כל מי שיש לו נשק (בהיתר מהשלטונות) שישאהו עימו ויהיה הנשק זמין ומוכן כפי הראוי וכן שיהיו כמה מהמתפללים שיביאו בכיסם מכשיר סוללרי כשהוא מכוון על רטט, ויהא רעוא מקמי שמיא שלא ישמע עוד שוד ושבר בגבולנו וישמע בערי יהודה (וברחבי כל ארץ ישראל) ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה, וקול התורה הולך וגדל עד כי יבוא באוזננו קול שופר גדול לחרותנו בב"א.
