היום יום ו' ערב שבת פרשת חוקת – מאות שנים לאחר שריפת התלמוד בצרפת שאירעה ביום ו' פרשת חוקת בט' תמוז בשנת 1244 למניינם.
שריפת התלמוד הגדולה הראשונה אירעה בפריז בט' בתמוז שנת ה'ד', ספרי התלמוד הובאו אל כיכר העירייה של פריז בעשרים עגלות ונשרפו שם. אירוע זה השאיר רושם רב על בני התקופה – המהר"מ מרוטנבורג, שהיה תלמידו של רבי יחיאל מפריז, כתב על מאורע זה את הקינה "שאלי שרופה באש לשלום אבליך". במיוחד מכוונות לכך המילים בקינה: "עוד תגזרי לשרוף דת אש וחקים ולכן אשרי שישלם לך כגמוליך".
בפירוש ה'מגן אברהם' על הלכות תענית בשולחן ערוך (אורח חיים סוף סימן תק"פ) מובאים דברי הספר תניא ליחיאל בן יקותיאל בן בנימין הרופא כאן, ולפיהם: "ביום השישי פרשת חקת נהגו יחידים להתענות שבאותו היום נשרפו כ' קרונות מלאים ספרים בצרפת ולא קבעו אותו בימי החדש מפני שמתוך שאלת חלום נודע להם שיום הפרשה גורם גזירת התורה. זאת חקת התורה מתרגמינן דא גזירת אוריתא". פירוש הדברים הוא שמשום שהתלמוד נשרף ביום שישי ערב שבת פרשת חקת, יש הנוהגים להתענות ביום זה.
ביום זה נהרגו ונשרפו בשואה גם הרבה יהודים רח"ל, בין הנהרגים עקה"ש ביום ו' חקת ט' תמוז כל משפחת כ"ק מרן מהר"א מבעלזא זי"ע ובתוכם בנו הרה"ק רבי משה'לה הי"ד שנשרפו ביום זה עקה"ש בעיר פרמישלאן.
כידוע יום ו' חוקת זה יום מיועד לפורענות, והיא התענית היחידה הקשורה בפרשת השבוע ולא לפי יום השנה.
יצויין כי באותו יום שנשרפו ספרי התורה בצרפת, נחרבו שתי קהילות גדולות בשנת ת"ח.
