דו”ח הביטחון התזונתי השנתי של המוסד לביטוח הלאומי, שפורסם הבוקר, מציג תמונה קשה ומדאיגה של מצבם הכלכלי של מאות אלפי משפחות בישראל – ובהן אלפי משפחות חרדיות. על פי הדו”ח, 2.78 מיליון בני אדם חיו בשנת 2024 בחוסר ביטחון תזונתי, מתוכם כמיליון ילדים.
המצב בחברה החרדית: אחד מכל ארבעה בתים בסיכון
מהנתונים עולה כי 25% מהמשפחות החרדיות חוו חוסר ביטחון תזונתי – כלומר, קושי ממשי להגיע למזון בריא, עקב מגבלות כלכליות.
בחברה הערבית המצב חמור אף יותר (58%), אך גם בחברה הכללית מדובר בתופעה רחבה: כרבע ממשקי הבית בישראל (26.5%) דיווחו על אי נגישות למזון בסיסי ובריא.
עוד נמצא כי 9.9% ממשקי הבית בישראל נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי חמור מאוד – כלומר, ויתור בשגרה על ארוחות ואף ימים ללא מזון מספק.
ירידה קלה – אך המספרים עדיין קשים
בהשוואה לשנה שעברה נרשמה ירידה מסוימת: מ־30.8% ב־2023 ל־27.2% ב־2024. למרות זאת, בביטוח הלאומי מדגישים: “המספרים עדיין גבוהים בצורה חריגה, והפערים רק מעמיקים.”
הכנסה נמוכה = פחות אוכל
הדו”ח מציג קשר חד וברור בין מצב כלכלי לבין ביטחון תזונתי:
- בחמישון התחתון: 47.6% מהמשפחות חיו באי ביטחון תזונתי.
- בחמישון העליון: רק 9.5%.
גם מבנה המשפחה משפיע:
משקי בית גדולים בני 6 נפשות ומעלה חווים אי ביטחון תזונתי בשיעור של 30.3% – נתון הרלוונטי במיוחד למשפחות ברוכות הילדים, ובהן רבות מהחברה החרדית.
עלות כלכלית ומחיר בריאותי כבד
על פי הדו”ח, לא רק שהמשפחות עצמן נפגעות – אלא גם מערכת הבריאות.
היעדר מזון בריא מוביל להתפתחות מחלות כרוניות, השמנה ועלייה של מיליונים בעלויות הטיפול הרפואי.
בביטוח הלאומי קוראים לממשלה להתעורר
מ”מ מנכ”ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן, מסר עם פרסום הדו”ח: “החברה הישראלית צריכה לשאוף ולפעול ביתר שאת כדי לצמצם את אי הביטחון התזונתי בקרב ילדים וזקנים. חברה מתוקנת לא יכולה להרשות לעצמה פערי שוויון המובילים לחוסר נגישות למזון בריא. אנו מציגים את הנתונים כדי שקובעי המדיניות יפעלו למציאת פתרון אמיתי.”
כשזה עוני מבחירה, האחריות היא על ההורים
הורים שבוחרים לא ללמד את ילדיהם לימודי ליבה, ומקצוע לחיים, ולא לתרום לכלכלת המדינה או לביטחון של המדינה, ומפיצים שנאה שקרים ואלימות למי שמייעץ להם לדאוג לעתיד של הילדים שלהם ובמקום זה הם לא מכירים במדינה כמדינה של היהודים.
הדבר הזה גורם לאנשים כמוני במעמד הביניים, אנשי חסד ונתינה, לתרום רק לאלו שרוצים לעזור לעצמם ופחות מסתמכים על עושק הקופה הציבורית או על "פראיירים" מזדמנים.