לאן נעלמו קרטוני החלב מהמדפים ברשתות השיווק בישראל?

מחירי החלב המפוקח מול חלב לא מפוקח

שוק החלב בישראל מחולק למוצרים מפוקחים ולא מפוקחים, כאשר המחירים המפוקחים נקבעים על ידי המדינה כדי להבטיח מוצר בסיסי במחיר נגיש. חלב מפוקח, כמו חלב 3% שומן בקרטון ליטר של תנובה, עולה כ-7.28 שקלים, ואילו חלב 1% שומן של טרה בקרטון 2 ליטר עולה כ-12.5 שקלים. לעומת זאת, מוצרים לא מפוקחים, כמו חלב מועשר של תנובה ("חלב מלא" או "חלב טבעי"), מגיעים ל-9-10 שקלים לליטר. חלב דל לקטוז של יטבתה עולה כ-10.5 שקלים לליטר, וחלב מועשר של טרה, כמו "חלב עמיד", יכול להגיע ל-11 שקלים. גם שטראוס מציעה חלב מועשר במחיר דומה, כ-10 שקלים לליטר. הפער במחירים משקף את הרווחיות הגבוהה של מוצרים לא מפוקחים, שבהם משקיעות המחלבות יותר בשיווק ובייצור. צרכנים המחפשים חלב זול נתקלים לעיתים במדפים ריקים של מוצרים מפוקחים, מה שדוחף אותם לרכוש חלופות יקרות יותר.

המחסור בחלב מפוקח הוביל צרכנים ישראלים לפנות לחלופות יקרות או פחות נוחות. רבים בוחרים בחלב מועשר, כמו חלב דל לקטוז של תנובה, שמכירותיו זינקו ב-40%, או שוקו של תנובה, עם עלייה של 37% במכירות. חלב עמיד, שמחירו גבוה בכ-100% מהמפוקח, הפך לאופציה פופולרית, וכך גם חלב בקרטונים של 2 ליטר של טרה, שמכירותיו זינקו כפי שנכתב באתר ynet, ב-765% על רקע צמצום ייצור החלב המפוקח בקרטוני ליטר. צרכנים מסוימים פונים למותגים פרטיים, כמו חלב של מחלבות רמת הגולן המשווק על ידי רמי לוי, שלעיתים מגיע למחיר של כ-6 שקלים לליטר, אך זמינותו מוגבלת ולא אחידה בכל הסניפים. חלק מהצרכנים נמנעים מרכישה עקב המחירים הגבוהים או חוסר הזמינות ובוחרים בתחליפי חלב צמחיים, כמו חלב סויה או שקדים, שגם הם יקרים יותר.

רשתות השיווק מתמודדות עם מחסור חריף בחלב מפוקח, המוביל לתסכול בקרב לקוחות וללחץ על המלאי. רשתות כמו שופרסל דיווחו על מלאי מצומצם של חלב ניגר ברוב הסניפים והגבילו רכישות לשלושה ליטרים ללקוח כדי להבטיח חלוקה הוגנת. קמעונאים קטנים, כמו מכולות שכונתיות, מדווחים על משלוחי חלב שנחטפים תוך דקות. יוסי שוורץ, מנכ"ל רשת סיטי מרקט, אמר ל"ישראל היום": "התעייפנו מלשאול מדוע אין מספיק חלב, אנחנו צריכים לספק ללקוחות שלנו את השירות". רשתות כמו רמי לוי החלו לשווק חלב של מחלבות רמת הגולן במחיר תחרותי, שלעיתים מגיע ל-6 שקלים לליטר, אך זמינותו מוגבלת ולא אחידה בכל הסניפים. חלק מהרשתות ביטלו מבצעים על חלב לא מפוקח כדי למקסם רווחים, מה שמגביר את התסכול הציבורי.

ציבור הצרכנים מגיב למחסור

ברשתות החברתיות, עולים קולות זעם ותיאוריות קונספירציה הטוענות כי המחלבות יוצרות מחסור מכוון בחלב מפוקח כדי לדחוף צרכנים לרכוש מוצרים לא מפוקחים, כמו חלב מועשר או דל לקטוז, שמניבים רווחים גבוהים יותר. משתמשים מציינים כי בעוד מדפים של חלב מפוקח ריקים, מוצרים יקרים זמינים בשפע, מה שמעורר חשדות. "זו אסטרטגיה מכוונת להעלות מחירים בלי להודות", כתב משתמש ב-X. למרות הזעם הציבורי, אין הוכחות חותכות לכוונה זו, אך העלייה במכירות מוצרים לא מפוקחים, כמו חלב דל לקטוז של תנובה, מחזקת את התסכול והחשדות בקרב הציבור.

אז מה הסיבות למחסור בחלב?

המחסור בחלב מפוקח בחודש האחרון נובע משילוב גורמים. ראשית, תקלות טכניות במתקני ייצור של תנובה, השולטת בכ-75% משוק החלב המפוקח, הובילו לצמצום זמני בהיצע. גורמים בענף ציינו כי תקלה במכונה במחלבת תנובה יצרה "פקק" בייצור. שנית, הביקוש לחלב עלה עקב נוכחות אנשים רבים יותר בישראל, בין היתר בשל מתח ביטחוני וביטולי טיסות. שלישית, ירידה עונתית בתנובת החלב של הפרות בקיץ החריפה את המחסור. בנוסף, מחלבות כמו טרה צמצמו משמעותית את ייצור החלב המפוקח, והפסיקו כמעט לחלוטין לייצר חלב בקרטוני ליטר, תוך התמקדות באריזות של 2 ליטר, שהן פחות נגישות לציבור כפי שפורסם כבר לפני מעל לשנה. גם סגירת קווי ייצור של מחלבות קטנות יותר בעבר תרמה ללחץ על ההיצע. לבסוף, החשד הציבורי למחסור מלאכותי, כפי שעולה ברשתות, ממשיך לעורר דיון, אך ללא הוכחות חותכות.

ומה תגובת היצרניות?

תנובה טענה כי היא "מייצרת יותר חלב בקרטונים לעומת שנה שעברה בתקופה מקבילה, תוך שהיא נותנת מענה לביקושים גבוהים מהרגיל הנובעים מירידה של חברות אחרות בענף". אך קמעונאים דיווחו על ירידה דרסטית באספקה מתנובה, לעיתים עד כדי אי-קבלת משלוחים. טרה טענה כי היא "מייצרת בקצב מקסימלי", אך התעלמה מהעובדה שהפסיקה כמעט לחלוטין לייצר חלב מפוקח בקרטוני ליטר והתמקדה באריזות של 2 ליטר, שמכירותיהן זינקו ב-765%. שטראוס, שכבר אינה מייצרת חלב מפוקח, נהנית מזינוק בביקוש לחלב מועשר. תגובות המחלבות, שטוענות כי הן עושות כל שביכולתן, אינן מתיישבות באופן מלא עם המציאות, שכן קמעונאים מדווחים על אספקה לא סדירה ומדפים ריקים. הציבור תופס את ההסברים כחלקיים, במיוחד לאור העלייה במכירות מוצרים לא מפוקחים, שמצביעה על אינטרס כלכלי של המחלבות להפחית ייצור חלב מפוקח, שרווחיותו נמוכה, ולעודד רכישת מוצרים יקרים יותר.