הגשמים העזים שירדו ביממה האחרונה באשדוד החזירו רבים מהתושבים הוותיקים של העיר כמעט 33 שנה לאחור – אל חורף תשנ״ב (1992), אחד החורפים הקשים והזכורים ביותר בתולדות המדינה ובפרט בעיר אשדוד. אז, נחל לכיש לא עמד בעומס המים, עלה על גדותיו וגרם לשטפונות רחבי היקף שנחרטו בזיכרון הקולקטיבי של העיר.
היום, ההיסטוריה כמעט חזרה על עצמה. מפלס נחל לכיש טיפס לרמה חריגה והגיע למרחק של פחות ממטר מהקו האדום – מצב שעלול היה להוביל להצפות ענק, לפינוי משפחות ולסכנת נפשות. בעירייה עקבו מקרוב אחר ההתפתחויות ופעלו משעות הבוקר במתכונת חירום של ״שכונה מוצפת״.
כחלק מההיערכות, כ־100 תושבים באזורים בעלי פוטנציאל הצפה קיבלו הודעות אישיות מנציג עירייה שהסביר את המשמעויות ואת ההכנות הנדרשות במקרה של פינוי מיידי. במקביל יצאה העירייה בהסברה ואזהרות לכלל תושבי העיר.
אלא שבחסדי שמים, בניגוד למה שאירע בתשנ״ב – הפעם נחל לכיש נעצר רגע לפני הקו האדום. הנחל לא עלה על גדותיו, והעירייה ממשיכה גם בשעה זו בכוננות ובמעקב צמוד, בתקווה שהזרימה תתייצב והסכנה תחלוף.
כדי להבין את גודל הדרמה, די לחזור לתמונות הארכיון שאנו מביאים כאן: חורף תשנ״ב. רחובות מוצפים, שכונות מנותקות, ותושבים מספרים כיצד סירות של חיל הים הגיעו אל תוך העיר כדי לחלץ משפחות ולאסוף ילדים ממוסדות החינוך. באותה שנה ירד שלג באזורים שלא ידעו שלג מעולם, ובאשדוד – נחל לכיש פרץ והפך לסמל של חורף קיצוני.
האירוע של היום הסתיים ללא הצפות, אך הזיכרונות עדיין טריים. בעירייה מציינים כי ההיערכות המוקדמת והפעלת מטה החורף סייעו למנוע אסון – והעיר כולה נושאת תפילה שהגשמים ייחלשו, והנחל יישאר במקומו.
