היום ג' בתמוז יום השנה הראשון מאז הסתלקותו של הגאון רבי יהודה דרעי זצ"ל, רב וראב"ד באר שבע כשהוא במיטב שנותיו ובשיא פריחתו במסכת הרבצת התורה והעמדת הדת על תילה.
הרב יהודה דרעי זצ"ל הרבה לבקר בעירנו אשדוד, ובפרט בחודשים האחרונים שהה בצל בנו הרב אברהם דרעי שליט"א חתנו של הגה"צ רבי שמעון כהן זצ"ל ממקימי עולה הראשונים בעיר, ראש בית מדרש גבוה להכשרת דיינים "עטרת אליהו ומרדכי" ומחבר הספרים "אוצר חושן משפט" ו"ברית אברהם" וראש מכון חקר המשפט".
כחודש לפני פטירתו בחג השבועות שהה בבית בנו ברובע ט' ואף על חולשתו הרבה מסר שיעור בפני לומדים באמצע הלילה כשכולו בער כאש עד אפיסת כוחותיו.
לקראת יום השנה, היום עורכים יום שכולו תורה ועצרת התעוררות גדולה בבאר שבע עם גדולי הרבנים לע"נ. בנו הרה"ג ר' אברהם דרעי שליט"א, סיפר מעט מאורחות חייו הגדולים.
"על שקידה המופלגת של אבא, סיפרה אמא שתחי', על כתיבת ספרו הראשון של "אבני עזר", הוא שוקד בחצר המקורה של בית הכנסת "בית הרואה" בשכונת רמות ד' בירושלים. ובאחת הפעמים, בשעת בוקר של יום סגרירי, כאשר הגשם מכה בעוז על גג החצר הרעוע והמחיצות פרוצות, והקור הירושלמי מקפיא עצמות והדפים וכלי הכתיבה רטובים, והוא יושב שקוע בכתיבה, ונזעקה ושאלה: לא קר לך? תראה מה הולך בחוץ, והוא ענה: 'התורה מחממת את בעליה, אני לא זקוק לא לסוודר ולא למעיל, אני בוער באש התורה'.
"סיפר אחד מאברכי הכוללים בשכונת רמות בירושלים, שכאשר כיהן אבא זצ"ל כרב השכונה, הזדמן לו להסיע אותו ברכבו, וביקש ממנו חיזוק בלימוד ובשמירת סדרי הכולל. אמר לו אבא זצ"ל: כאשר אני לא מרגיש טוב, ואפילו ממש חולה, אני שואל את עצמי, אם היה חתונה של הבת שלי, היה הולך במצב הזה לחתונה או לא? ואם התשובה היא חיובית, ודאי שגם אלך לכולל'. והעיד אותו אברך, שמאחר שניכרים דברי אמת, והדברים היו בחינת 'נאה דורש ונאה מקיים', הרי שהדברים נכנסו על הלב ועמדו לנגד עיניו במשך שנים רבות.
"ספר אחד מהדיינים בירושלים, שפעם בא לביתו של אבא זצ"ל כדי לדבר עמו, אבל אמא שתחי' אמרה, שאבא זצ"ל אינו בבית, אלא הלך ללמוד בבית המדרש. ולפני שאמרה את שמו של בית המדרש, הזהירה אותו שלא יספר לאיש היכן הוא נמצא, וזאת כדי שלאו יפריעו לו, ואז אמרה לו שהוא בבית המדרש 'אור הצפון' שברח' אבינדב בירושלים. משהגיע לשם, מצא את אבא בחדר עמוס בספרים, בקומה החמישית, יושב לבדו, ספון ושקוע בלימודו. כך במשך הרבה שנים נהג לשבת שעות ארוכות באוצר הספרים של מוסדות 'מרכז הרב' בשכונת קרית משה בירושלים, באומרו ששם יש את כל הספרים שהוא צורך.
"סיפר אחד מגבאי בית המדרש 'יהוה דעת' בשכונת הר נוף בירושלים, שבזמן שאבא זצ"ל התגורר בשכונה, היה לומד עם בעלי בתים בערב, ופעמים רבות, לאחר מכן, היה מקש ממנו את המפתח של בית המדרש, כיון שהוא חפץ להמשיך ללמוד, והיה נשאר בבית המדרש לבדו ולומד עד שעת לילה המאוחרות, וכשהיה מסיים הוא נועל את בית המדרש, ומניח לו את המפתחות במקום המסתור.
"גם בזמן כהונתו כרב שכונת רמות, הוא מסתגר בבית הכנסת 'בית הרואה' עד שעה מאוחרת בלילה. ופעם אחת סגר עליו הגבאי בטעות בבית הכנסת, ונשאר ללמוד שם כל הלילה. סיפר אחד מראשי הישיבות בירושלים, אשר רעייתו היא מקלידה את הספריו של אבא זצ"ל, שהוא זוכר את אבא זצ"ל יושב עד השעה שלוש לפנות בוקר, ועמל על כתיבת ספריו.
"כך גם בזמן כהונתו כרב העיר בר שבע, על אף עיסוקי הרבים וסדר יומי העמוס, לא פסק מהעמל והיגיעה בתורה. במשך שנים רבות היה הולכת בשעה מוקדמת בבוקר, אחר תפילת הנץ, פותח את המבנה המועצה הדתית, ומסתגר בלשכתו, שם שוקע בלימודו עד השעה אחת עשרה, אז התפנה לטפל בענייני הרבנות. קודם שעה זו לא היה פותח את חדרו, עד שהעובדים לא ידעו אם הוא שם או לא. וכן בשעות הערב, אחר שסיים את עניניו, שוב היה מתמודד שם עד שעת לילה מאוחרת וכן בימי שישי ובמוצאי שבתות ובימי חול המועד, היה הוא לבדו שוהה בבניין המועצה הדתית ושקוע בלימודו. סיפר אחד מראשי המועצה הדתית, שפעמים רבות היו מתקשרים אליו בשעות מאוחרות בלילה ממוקד השמירה, והיו אומרים לו שמישהו נכנס לבניין המועצה, וכאשר היה צופה במצלמות, היה רואה את אבא זצ"ל עמל בתורה, כאשר רק מחדרו היה בוקע אור.
עוד סיפר אחד מדייני ירושלים, שפעמים רבות, בזמן שנערכו כנסים לדיינים, היה רואה את אבא זצ"ל טרוד בלימודו, ופעם אף ראהו מסתגר לבדו באחד מהחדרים הצדדיים, ומתייגע בלימודו.
סיפור מרטיט, שכדוגמתו מסופר על חכמי וגדולי ישראל מדורות קודמים, סיפר רופא השיניים, שפעם אחת נזק אבא זצ"ל לטיפול שיניים, שאותם עושים בהרדמה, אבל אבא זצ"ל אמר לו שאינו חפץ לעשות הרדמה, ככל הנראה מאחר שמיד לאחר הטיפול היה עליו למסור שיעור, וחשש שהרדמה לא תתפוגג, ולא יוכל למוסרו כראוי מכיון שהרדמה של הפה מקשה על חיתוך הדיבור. אבא זצ"ל אמר לרופא: 'כשמתחיל הטיפול, אמור לי, ואז אתרכז בלימוד הסוגיה שאני עמל עליה כעת. ומספר הרופא, שכשר התחיל את הטיפול, היה אבא זצ"ל שקוע במחשבותיו, והיה נראה כאילו אינו חשש שום כאב. ומרוב התפעלותו התחזק מאוד, וקיבל על עצמו להניח תפילין.
"כששאלתי אותו פעם גם: 'אבא, מה סוד ההצלחה שלך?', והתשובה שלו היא: 'ניצול הזמן!', והוא באמת ניצל את הזמן בצורה מיטבית. אבל בניצול הזמן שלו היה מימד נוסף, של 'מיקוד הזמן'! כשהוא התעסק בענין אחד – הוא עסוק בו ורק בו! הוא היה שקוע לפעמים בכתיבת פסק דין במשק שבע עשרה או שמונה עשרה שעות, ובאותן שעות הוא לא עסק בשום דבר אחר. כשהכין שיעור עסק רק בכך, וכשהתעסק בתפקידיו כרב העיר עסק רק בכך!
ניצול הזמן שלו היה רצוף סדר ומיקוד, ובלא עירוב תחומין וקפיצה מענין לענין. זה היה הסוד שלו, בצירוף סייעתה דשמיא אדירה, כמובן, מכוחה הגיע להיכן שהגיע.
"יהי רצון שנזכה ללכת בדרכיו ולהפיק מעצמנו את המירב ואת המיטב, לעשות רצון אבינו שבשמים", חותם בנו הגר"א דרעי.
גלריה: הרב יהודה דרעי זצ"ל בביקורו באשדוד
צילומים: א. מיכאלי
מה יש לנו בעולם הזה???
כלום!!!
ניצול הזמן לעשות טוב בעולם להטיב עם העולם למלא את השליחות.
רבנים צעירים בשיא כוחם אינם איתנו
חבל על דאבדין ולא משתכחין
רבי יהודה היה פה מפיק מרגליות
רבי שמעון דורש כתרי אותיות
זכותם יגנו עלנו
מה הקשר לתקוע את עובדיה דהן בכל תמונה חחחח