עוד בשנת תשס״ב הונחה אבן הפינה להקמת בית המדרש דחסידי שאץ באשדוד, על פי הוראתו וברכתו של כ״ק מרן האדמו״ר הגה״ק רבי משה מאיר משאץ זצוקללה״ה, והוקם על ידי בנו וממשיך דרכו – כ״ק מרן האדמו״ר שליט״א. בתוך זמן קצר הפך המקום לשם דבר בעיר, כבית של תורה ותפילה, מוקד של קדושה וחסידות לכל דורשי ה׳.
בית המדרש התפרסם בלימוד התורה הנשמע בין כתליו, בהעמדת מרביצי תורה במסגרת כוללי שאץ, ובהנהגה תקיפה וברורה של הקפדה על איסור שיחה בשעת התפילה וקריאת התורה – תקנה הנדרשת בעוז וללא פשרות, והפכה לסימן ההיכר של הקהילה.
עם השנים, ולאור הגידול המבורך במספר המתפללים והאברכים, נוצר צורך ממשי במציאת מקום גדול ומרווח יותר, “למען לא יאמר אדם – צר לי המקום”.
לאחר חיפושים ממושכים, ובברכתו של האדמו״ר שליט״א, נמצא מבנה רחב ידיים המתאים לשמש אכסניה של תורה וחסידות בהרחבת הדעת. הוחלט להעתיק את היכל בית המדרש ואת מרכז מוסדות החסידות לרובע ט׳. מיד החלו עבודות שיפוץ נרחבות, מתוך מטרה לפאר ולרומם את בית ה׳, לשמחת תושבי הרובע והעיר כולה.
בשבת קודש פרשת שמות נפתחו שערי בית המדרש החדש, השוכן בבניין המרווח ברחוב הרי״ף 17, בלב רובע ט׳. לרגל חנוכת הבית נערכה בשב״ק “קידושא רבה רבתי”, בהשתתפות בני הקהילה, ידידי חצר הקודש ורבים מתושבי האזור. האדמו״ר שליט״א עבר לפני התיבה, נשא דברי קודש, וערך את שולחן הטיש בבית מדרשו החדש.
בתפילות השבת נהרו המונים לבית המדרש, ובין המשתתפים נראו גם סגן ראש העיר הרב יחיאל וינגרטן וחבר מועצת העיר הרב עזרא שור.
גם הרה״צ ר׳ ברוך הגר רב הקהילה הותיקה ברובע השתתף בקידוש ושוחח עם האדמו״ר בחיבה יתירה. האדמו״ר הביע את רצונו לבקרו בימים הקרובים בקהילה ובבית מדרשו.
בסיום תפילת מוסף ערך האדמו״ר טיש, ובדבריו הדגיש כי בית הכנסת פתוח לכלל הציבור – בתנאי אחד ברור: שמירה מוחלטת על קדושת התפילה ואיסור שיחה בבית ה׳.
בית המדרש החדש של חסידות שאץ מצטרף לשורת בתי מדרש ההולכים ונפתחים ברובע ט׳, ומעניק מענה נוסף להתרחבות הציבור החרדי בעיר אשדוד ולביסוס חיי התורה והחסידות במקום.
