ישנן סיבות משמעותיות התומכות בהצטרפות ארצות הברית ללחימה. תוכנית הגרעין האיראנית נתפסת כאיום קיומי לא רק לישראל, אלא גם לארה"ב ולבעלות בריתה במפרץ, כמו סעודיה ואיחוד האמירויות. מתקנים מבוצרים כמו פורדו, החבויים במנהרות הרריות, דורשים יכולות צבאיות מתקדמות שיש בעיקר לאמריקנים, כולל פצצות חודרות בונקרים. איראן איימה לתקוף בסיסים אמריקניים במקרה של מעורבות, מה שיכול לדחוף את הנשיא דונלד טראמפ להגן על כוחותיו באופן יזום. לחץ פנימי בארה"ב מגורמים התומכים בישראל בקונגרס, כמו הסנאטור לינדזי גרהאם שדחק בטראמפ "לסיים את העבודה", מחזק את האפשרות הזו. טראמפ עצמו הצהיר כי "איראן תשלם מחיר כבד אם לא תגיע להסכם", וציין כי ארה"ב כבר מסייעת בהפלת טילים איראניים לעבר ישראל. שיתוף הפעולה המודיעיני בין ישראל לארה"ב, כולל העברת פצצות וסיוע בהגנה אווירית, הופך מעורבות צבאית ישירה לצעד אפשרי.
מנגד, ישנם שיקולים שמרסנים את ארה"ב. מלחמה עם איראן עלולה להפוך לעימות אזורי, שיסכן מדינות המארחות בסיסים אמריקניים. סיכון כלכלי משמעותי הוא שיבוש אספקת הנפט העולמית, שיוביל לעליית מחירים ויפגע בכלכלה האמריקנית. הציבור בארה"ב מתנגד למלחמות נוספות במזרח התיכון, וטראמפ מעדיף, לעת עתה, דיפלומטיה, למרות כישלון השיחות עם איראן בעומאן. הוא דחה בקשה ישראלית לחסל את חמינאי, בטענה שאין הצדקה כל עוד לא נפגעו אזרחים אמריקנים.
"אם כל הפצצות": כלי המפתח
בלב הדיון הצבאי נמצאת פצצת ה-GBU-57 Massive Ordnance Penetrator, המכונה "אם כל הפצצות". במשקל 14 טון, היא נועדה לחדור בונקרים תת-קרקעיים כמו מתקן פורדו, שממוקם מתחת להר ליד קום ומשמש להעשרת אורניום ברמה גבוהה, שיכולה לשמש לנשק גרעיני. הפצצה מוטלת ממפציץ חמקן B-2 Spirit, שממריא מבסיסים כמו דייגו גרסיה (4,000 ק"מ מאיראן) ויכול לפגוע במטרות מבלי להתגלות על ידי מערכות ההגנה האיראניות.
היא מסוגלת להרוס תשתיות קריטיות, כמו צנטריפוגות, ולעצור את תוכנית הגרעין. מעבר להשפעה הצבאית, הפצצה משמשת ככלי הרתעה פסיכולוגי, שמזכיר לאיראן את המחיר הכבד של התגרות במעצמות.
ישראל כבר פגעה במדענים ובחלק ממערך הטילים האיראני, אך פורדו נותר אתגר שדורש יכולות אמריקניות. שימוש בפצצה יאפשר תקיפה מדויקת שתמנע מאיראן להתאושש במהירות, ויחזק את המסר כי תוכנית הגרעין לא תתקדם ללא תגובה.
צפו בהטלת "אם כל הפצצות ממטוס b-2 spirit במהלך ניסוי של צבא ארה"ב:
למה חמינאי עדיין בחיים?
עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, ממשיך להנהיג את מדינתו למרות היותו יעד פוטנציאלי. ישראל וארה"ב נמנעות מחיסולו מסיבות אסטרטגיות. ראשית, קיימת תקווה שהעם האיראני, שסובל ממשבר כלכלי, אינפלציה של מעל 40% ודיכוי פוליטי, יתקומם נגד המשטר ויביא לשינוי מבפנים כולל חיסולו בידי מתנקש או הוצאתו להורג במשפט. מחאות קודמות, כמו אלו ב-2022, הראו פוטנציאל להתנגדות עממית. חיסול חמינאי על ידי כוחות חיצוניים כמו ישראל או ארה"ב, עלול בסיטואציות מסויימות ובנסיבות, לעורר תגובה לאומית שתאחד את האיראנים סביב המשטר. שנית, פעולה כזו עלולה להיתפס כאיום על מדינות כמו פקיסטן, רוסיה, סין או צפון קוריאה, שירגישו שמנהיגיהן בסכנה, מה שעשוי להוביל לתמיכתן באיראן, כולל אספקת נשק או סיוע צבאי, ולהפוך את הסכסוך לבינלאומי.
עם זאת, האפשרות לחיסול לא נשללה. ראש הממשלה בנימין נתניהו רמז כי חיסול חמינאי עשוי "לסיים את הסכסוך", אך הדבר תלוי בהתפתחויות. אם איראן תתקוף אזרחים ישראלים או תגרום לאבדות כבדות, ישראל עשויה לפעול באופן עצמאי. פעולה כזו דורשת מודיעין מדויק על מיקומו של חמינאי, שמוגן היטב על ידי משמרות המהפכה. קיים גם חשש כי יורש קיצוני, כמו מפקד בכיר במשמרות המהפכה, עלול לעלות לשלטון ולהחמיר את המצב. גורם ישראלי בכיר ציין כי "חיסול חמינאי הוא קלף אחרון, שיש לשחק בו רק אם אין ברירה".
מעורבות פוטנציאלית של צפון קוריאה או פקיסטן מעוררת דאגה משמעותית בשל יכולותיהן הגרעיניות. צפון קוריאה רואה בתקיפות הישראליות על איראן הצדקה לתוכנית הגרעין שלה, כהגנה מפני התערבות זרה, ודו"ח של המכון למדע וביטחון בינלאומי (ISIS) הצביע על שיתוף פעולה טכנולוגי קודם בין פיונגיאנג לטהרן בתחום הטילים. יש חשש שהיא תספק טכנולוגיה או תמיכה לאיראן, אם כי מעורבות ישירה נותרת לא סבירה בשלב זה. פקיסטן, למרות הכחשותיה, נתפסת כמי שעשויה לסייע לאיראן במקרה של הסלמה גרעינית ושיגרור במקרה כזה גם את הודו לעמוד במלחמה לצד ישראל. שר החוץ הפקיסטני, איסחק דאר, הבהיר כי יכולותיה הגרעיניות של ארצו מיועדות להגנה עצמית, אך קשריה ההיסטוריים עם איראן מעוררים חשד. מעורבות של מדינות אלה עלולה להפוך את הסכסוך לאיום גלובלי, מה שדוחף את ישראל וארה"ב לפעול בזהירות.
