דוח העוני והאי־שוויון לשנת 2024 של הביטוח הלאומי שפורסם הבוקר מצייר תמונה חברתית מטרידה: העוני בישראל אינו עוד תופעה שולית בקצוות החברה, אלא מציאות יומיומית של מיליוני אזרחים. על פי הנתונים, כ־2 מיליון בני אדם בישראל חיים מתחת לקו העוני, בהם 880.5 אלף ילדים ו־158.7 אלף אזרחים ותיקים. שיעור העוני בכלל האוכלוסייה עומד על 20.7%, בקרב ילדים על 28% ובקרב אזרחים ותיקים על 12.5%.
המשמעות בפועל היא שכמעט כל ילד שלישי בישראל גדל במשפחה ענייה, ובאזורים מסוימים כמעט מחצית מהמשפחות מתקשות להגיע להכנסה המאפשרת רמת חיים בסיסית. זו אינה רק פריפריה רחוקה – אלא גם ערים גדולות ומרכזיות שבהן מאות אלפי תושבים שואלים מדי חודש אם יצליחו לסגור את החודש.
הדוח מבוסס על הכנסות שנת 2024 וכולל אומדן ראשוני לשנת 2025, שמרמז כבר עכשיו על אפשרות להחמרה – בעיקר בעומק ובחומרת העוני, גם אם שיעור העניים יעלה רק במעט.
מהו בעצם קו העוני?
קו העוני בישראל נקבע לפי מחצית מההכנסה החציונית לנפש. בשנת 2024 המשמעות היא:
- אדם יחיד: עני אם הכנסתו נמוכה מ־4,434 ש”ח בחודש
- זוג עם שני ילדים: עוני מתחת ל־11,352 ש”ח
- משפחה בת שש נפשות: עוני מתחת ל־15,077 ש”ח
הנתונים מדגישים שגם משפחות עובדות עלולות להיחשב עניות, כאשר השכר אינו עומד בקצב יוקר המחיה.
מפת הערים העניות בישראל
אחד החלקים הבולטים בדוח עוסק בפיזור הגיאוגרפי של העוני ומציג פערים חדים בין ערים.
בראש רשימת הערים עם שיעור העוני הגבוה ביותר עומדת מודיעין עילית עם 48.2% מהמשפחות מתחת לקו העוני – כמעט משפחה מכל שתיים. אחריה:
- ירושלים – 38.6%
- בית שמש – 36.3%
- בני ברק – 31.1%
- לוד – 21.8%
- נתניה – 20.7%
- אשדוד – 20%
- באר שבע – 19.1%
- חיפה – 18.4%
- בת ים – 18.4%
הנתון של אשדוד מציב אותה בקבוצת הערים הגדולות שבהן אחד מכל חמישה משקי בית חי בעוני. עבור עיר מרכזית ומתפתחת כמו אשדוד, המשמשת מוקד תעסוקה, מסחר ונמל בינלאומי, מדובר בתזכורת לכך שמתחת לצמיחה העירונית קיימים כיסי מצוקה משמעותיים הזקוקים למענה חברתי וכלכלי ממוקד.
והיכן הכי פחות עניים?
בקצה השני של המפה החברתית נמצאות ערים שבהן שיעורי העוני נמוכים במיוחד:
- רמת השרון – 5.9%
- כפר סבא – 6.1%
- גבעתיים – 6.2%
- רעננה – 6.8%
- ראש העין – 7.4%
- תל אביב־יפו ונס ציונה – 7.7%
- חולון – 8.5%
- פתח תקווה – 9%
- ראשון לציון – 9.1%
כלומר, בעוד בערים מסוימות כמעט מחצית מהמשפחות עניות, באחרות מדובר בפחות ממשפחה אחת מכל עשרים.
עד כמה הקצבאות באמת עוזרות?
הדוח מדגיש את תרומת המדינה דרך קצבאות ותשלומי העברה. בשנת 2024 מנגנונים אלו צמצמו את שיעור העוני:
- ב־34.5% בקרב יחידים
- ב־42% בקרב משפחות
בלי הסיוע הממשלתי, שיעור העניים בישראל היה גבוה משמעותית.
אלא שהאומדן ל־2025 מצביע על שחיקה ביכולת הזו, בעיקר בקרב ילדים: שיעור צמצום העוני עבורם צפוי לרדת מ־23.8% ל־20.1%.
תחזית מדאיגה לשנה הבאה
לפי ההערכות הראשוניות ל־2025:
- תחולת העוני הכללית תעלה ל־21%
- תחולת העוני בקרב ילדים תעלה ל־28.8%
מעבר לשיעור העניים, צפויה החמרה במצבם:
- עומק העוני (כמה רחוקים העניים מקו העוני) יעלה מ־39.7% ל־42.5%
- חומרת העוני (מדד למצב העניים ביותר) תעלה מ־23.8% ל־26.9%
כלומר, גם אם מספר העניים לא יקפוץ דרמטית – מי שכבר עני, יהיה עני יותר.
פערים גדולים בין עשירים לעניים
מדד ג’יני לאי־שוויון מציב את ישראל בין המדינות המפותחות עם פערים גבוהים יחסית. אמנם נרשמה ירידה קלה באי־השוויון נטו, משום שההכנסה עלתה בכל העשירונים – אך העלייה בעשירון התחתון (6%) הייתה גבוהה יותר מזו של העליון (2.3%). מדובר בשיפור מתון בלבד בתוך מציאות של פערים עמוקים.
במקביל מדווח הביטוח הלאומי על עלייה במספר האנשים שמוותרים על צרכים בסיסיים: ארוחה חמה, תרופות מרשם ואף טיפול רפואי – בגלל מחסור בכסף. בכך מתברר שהעוני אינו רק נתון סטטיסטי אלא פגיעה ממשית בבריאות וברווחה היומיומית.
המבחן של אשדוד והערים הגדולות
עבור אשדוד, שנמצאת באמצע הרשימה עם 20% עוני בקרב משפחות, האתגר הוא כפול: מצד אחד המשך פיתוח כלכלי ותעסוקתי של העיר, ומצד שני חיזוק רשתות התמיכה והסיוע לשכבות החלשות, כדי שהצמיחה תחלחל לכלל האוכלוסייה ולא תדלג על שכונות שלמות.
בסיכומו של הדוח, ישראל מציגה יציבות יחסית בשיעורי העוני אך בהיקף עצום של אוכלוסייה ענייה, לצד פערים גיאוגרפיים חריפים בין ערים. אם תחזיות 2025 יתממשו, לא רק שמספר העניים יגדל – אלא שמצבם של החלשים ביותר יהפוך קשה יותר.
השאלה הגדולה שנותרת פתוחה: כמה זמן עוד יצליחו הקצבאות והסיוע הציבורי להדביק את קצב ההתייקרויות, לפני שהפערים הכלכליים יעמיקו עוד יותר – גם כאן באשדוד.
