ההכרזה, שנמסרה במהלך הדיון הממשלתי במשרד ראש הממשלה, הדגישה את האתגרים העצומים העומדים בפני הכלכלה הישראלית, ומעלה שאלות קשות לגבי ההשפעה על כיסו של האזרח הממוצע. "זו מלחמה ששינתה את פני הכלכלה", אמר סמוטריץ', "אבל אנחנו לא ניתן לה להיות בת ערובה של המערכת הפוליטית".
סמוטריץ', שדיבר בפני חברי הקבינט והמזכיר הצבאי, פירט את הרכב העלויות: כ-180 מיליארד שקלים הוקדשו ישירות לביטחון, כולל רכישת תחמושת, גיוס מילואים ופעולות קרקעיות. "יש הוצאות חד-פעמיות כמו תיקון נזקים בעוטף עזה, אבל גם הוצאות שוטפות שיימשכו", הסביר השר, תוך התייחסות ל-12.5 מיליארד שקלים שהושקעו עד כה בפיצויי 200 אלף מפונים מצפון הארץ ומדרומה. ההערכה, שמבוססת על נתונים ממשלתיים עדכניים, כוללת גם הפסדים עקיפים כמו ירידה בהכנסות מס בגלל צניחת התיירות והחקלאות.
"המלחמה הזו לא רק פגעה בחיים, אלא גם בכלכלה – אבל אנחנו צריכים להתאושש", הוסיף סמוטריץ' במהלך מסיבת העיתונאים שנערכה מיד לאחר הישיבה במשרד האוצר.
ההכרזה של סמוטריץ' אינה עומדת בפני עצמה. גורמים בכירים במשרד האוצר תמכו בהערכה זו, אך הוסיפו שכבות של ביקורת פנימית. מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, התייחס לעלויות דומות בכנס השנתי של לשכת רואי החשבון ביולי 2024, שם העריך את הפגיעה בתוצר הלאומי הגולמי בכ-250 מיליארד שקלים, כולל 80-100 מיליארד בהוצאות ישירות. "אין ברירה אלא לכסות את הנטל הזה – וזה אומר העלאת מסים", אמר הייזלר, תוך הדגשה כי "הציבור יצטרך לשלם מחיר, אבל זה כדי לשמור על יציבות". דבריו נאמרו במהלך פאנל על אתגרי התקציב, מול מאות רואי חשבון, והם משקפים את המתח הפנימי באוצר בין צורך בגזירות לבין לחצים פוליטיים.
גם אגף התקציבים במשרד האוצר סיפק נתונים תומכים, אך עם ביקורת חריפה על ההיערכות למלחמה. בדוח פנימי שפורסם בגלובס בנובמבר 2024, נחשף כי יתרות הרזרבה התקציבית של 30 מיליארד שקלים היו "על הנייר" בלבד, והרזרבה האפקטיבית עמדה על אפס. ישראל מלאכי, משנה למנכ"ל, גיבש תוכנית חלופית תקציבית תוך 68 ימים בלבד, בניגוד להמלצות אגף התקציבים שדרשו משא ומתן ארוך עם משרדי הממשלה. "היעדר תרגילי חירום מאז 2011 הוביל לעיכובים קריטיים", נכתב בדוח, שהוצג בוועדת הכספים של הכנסת בדיון על היערכות כלכלית למלחמות עתידיות. הדוח מדגיש כיצד חילוקי דעות פנימיים באוצר גרמו לחריגות תקציביות במשרדים כמו התיירות, שפעלו ללא אישורים מיידיים.ההשלכות על אזרחי ישראל הן כבדות ומגוונות, כפי שהדגישו גורמים רלוונטיים. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, העריך במאי 2024, במהלך דו"ח רבעוני של הבנק, כי העלויות הפיסקליות עד סוף 2025 יגיעו ל-250 מיליארד שקלים, כולל 40 מיליארד בהפסדי מסים. "זה פוגע בכל אזרח – דרך עלייה בחוב הלאומי וירידה בדירוג האשראי", אמר ירון, תוך התייחסות להשפעה על ריביות המשכנתאות וההלוואות הפרטיות. בוועדת הכספים, בדיון בינואר 2025 על ענפים פגועים, דרש יו"ר הוועדה, חמד עמאר, מהאוצר "מענה ארצי" לענפים כמו תיירות וכנסים, שסבלו אובדן של 19 מיליארד שקלים בשנה הראשונה למלחמה, לפי נתוני הלמ"ס. "האזרחים בצפון ובדרום משלמים מחיר כפול – אובדן פרנסה ופיצויים מאוחרים", ציין עמאר.
כלכלנים עצמאיים מחדדים את התמונה. פרופ' קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר, התייחסה בכנס המכון הישראלי למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בדצמבר 2023 לכך שהמלחמה גרמה לירידה של 60% בתעשיית התיירות, מה שפגע בעשרות אלפי משפחות. "הנטל יתפזר דרך קיצוצים בשירותים חברתיים, כמו חינוך ובריאות", הזהירה פלוג, והוסיפה כי "הצעירים בורחים לחו"ל בגלל יוקר המחיה המתגבר". דוח של המכון הטוב לחקר מדיניות כלכלית, שפורסם באוקטובר 2024, מציין כי שנת המלחמה גרמה לאובדן של 25 מיליארד שקלים בתוצר ברבעון האחרון של 2023 בלבד, בעיקר בגלל היעדרויות מילואים – כ-300 אלף חיילים שיצאו מהשוק לעבודה.בוועדת הכספים, שדנה בנושא ביוני 2024 בהקשר תמיכה במשפחות חטופים, התריעו חברי כנסת כמו מיקי לוי (יש עתיד) על "מחיר כבד לאזרחים". סמוטריץ' השיב שם כי "אין עסקה במחיר כלכלי גבוה", אך הודה כי התקציב ידרוש גזירות. היום, בדיון נוסף בוועדה על תקציב 2026, דרשו חברים כמו אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) שקיפות מלאה בעלויות, תוך התייחסות לפגיעה בעוטף: "המפונים צריכים לא רק פיצויים, אלא תוכנית שיקום כלכלית".
האתגר כעת הוא איזון בין ביטחון לרווחה. סמוטריץ' הבטיח בישיבת הממשלה כי התקציב "יעבור", אך עם קיצוצים של מיליארדים מהוצאות קואליציוניות, כמו 250 מיליון שקלים ממענקי אברכים – החלטה שנתקבלה בנובמבר 2023 בדיון ממשלתי ראשוני. כלכלנים מזהירים כי אם המלחמה תימשך, העלות עלולה להגיע לטריליון שקלים עד 2030, עם השפעה ישירה על חיי היומיום: עליית מחירים, אבטלה גבוהה יותר בצפון (מעל 10%) וירידה בשכר חציוני. "זו לא רק מלחמה צבאית, אלא כלכלית", סיכם ירון בדו"ח האחרון שלו.
