איך הפכו חריגות בנייה לחשיפה של מאות אלפי שקלים?

דומה אפוא כי השם פסק דין גרין אינו אומר לרבים מתושבי העיר הרבה. כך אומר ל׳חרדים אשדוד׳ הרב יחיאל ויינגרטן, סגן ראש עיריית אשדוד וממלא מקום יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אשדוד. לדבריו, מאחורי אותו פסק דין מסתתרת מציאות משפטית וכלכלית מורכבת, העלולה להשפיע באופן ישיר על בעלי דירות, עסקים ומשפחות רבות בעיר.

לדברי הרב ויינגרטן, כמי שעל שולחנו מתקבלות חדשות לבקרים פניות מתושבים מודאגים, לא אחת עולמם חשך בעדם בשעה שקיבלו כתב אישום בגין חריגות בנייה – לעיתים לאחר שנים ארוכות שבהן סברו בתום לב כי מדובר בעניין שולי או מוסדר. במקרים רבים מדובר באנשים נורמטיביים, משפחות ובעלי עסקים קטנים, המוצאים עצמם לפתע מול הליך משפטי מורכב, קנסות כבדים ואי ודאות כלכלית של ממש.

על מנת לעשות סדר בדברים, פנינו ב׳חרדים אשדוד׳ לעו"ד משה גשייד, העומד בראש משרד עורכי דין בוטיק ומדורג כמוביל באזור הדרום בתחום דיני התכנון והבנייה.

"מושכלות יסוד בדיני התכנון והבנייה", מסביר עו"ד גשייד, "מתחילות בהבנה פשוטה אך קריטית: חריגת בנייה איננה טעות טכנית שולית. מדובר בהפרה מהותית של הדין.

חשוב להבין כי עבירות תכנון ובנייה הן עבירות של אחריות קפידה – אין צורך להוכיח כוונה פלילית. די בכך שהעבירה בוצעה בפועל, גם בתום לב, כדי להטיל אחריות משפטית מלאה".

הרב ויינגרטן מוסיף בכאב כי עבור תושבים רבים, ההתדיינות בפני בית המשפט לעניינים מקומיים היא המפגש הראשון ולעיתים גם היחיד עם מערכת המשפט הישראלית. מדובר בחוויה מטלטלת עבור אזרחים נורמטיביים, שאינם מורגלים בשפה המשפטית ובהשלכות הכלכליות הכבדות. עובדה זו מטילה אחריות כבדה על נבחרי הציבור וגורמי המקצוע לתווך את הדברים לציבור בצורה ברורה, רגישה והוגנת.

הרקע להחמרה נעוץ בתיקון 116 לחוק התכנון והבנייה, שהחיל קנסות מנהליים גבוהים על עבירות בנייה ושימוש חורג. מדובר בקנסות של עשרות ואף מאות אלפי שקלים, ובמקרה של תאגיד – סכומים מוכפלים.

בפסק דין גרין, שעסק בניהול עסק במבנה של כ־800 מ"ר על קרקע חקלאית, הוטלו קנסות של 300,000 ₪ על בעל העסק ו־600,000 ₪ על החברה. שופטי הרוב קבעו כי כוונת המחוקק הייתה להגביר את אפקטיביות האכיפה ולהחמיר את הענישה. גם אם מדובר, כלשונם, ב"משקולת על צוואר הנקנס", קנס מינימום מגשים את מטרת החוק ומונע בקשות סרק להישפט.

המשמעות לכל משפחה ובעל נכס

ההחלטה אם לשלם את הקנס או לבקש להישפט היא החלטה קריטית, שיש לקבלה בזהירות רבה. מרגע הבחירה להישפט, שיקול הדעת עובר לבית המשפט – לטוב ולרע. יש לבחון האם קיימות טענות הגנה מבוססות, האם יש סיכוי לזיכוי, והאם מתקיימות נסיבות מיוחדות.

יחד עם זאת, לא אחת ניתן לנהל את ההליך מחוץ לכותלי בית המשפט, באמצעות הידברות עם הרשות, הצעת הסדר מותנה או הסדר טיעון, ולעיתים אף להביא לתיקון כתב האישום או לצמצום היקף העבירה.

חשוב לזכור – לנקנס עומדים 30 ימים בלבד מיום קבלת הודעת הקנס להגיש בקשה להישפט. פרק זמן קצר במיוחד, המחייב בחינה משפטית מהירה ומעמיקה.

עו"ד גשייד מדגיש את החשיבות הקריטית של ייעוץ משפטי כבר עם קבלת זימון לחקירה, עוד בטרם כתב אישום, וכן הכנה מוקדמת לחקירה במידת הצורך.

הרב ויינגרטן מסכם כי מניסיונו, במקרים רבים שילוב כוחות בין גורמים מקצועיים הבקיאים בתחום, לצד ליווי משפטי נכון ומדויק, מאפשר לבחון את התמונה המלאה ולהוביל לפתרונות מאוזנים והוגנים עבור התושבים.